Abstract
יומן המלחמה של קופרמינץ מציג את עצמו כלא-ספרות ואף נכתב מלכתחילה כלא ספרות. לצד ההתנגדות המורגשת והמודגשת לנרטיב המקובל של תיאורי מלחמה עולה ממנו גם התנגדות סמויה לקיום "ספרותי" מקובל, המתגלמת בסירוב למתוח את קורותיו במלחמה לכדי נרטיב שלם שיש בו אקספוזיציה, תודעה מתפתחת, קטעי הגות והמחשבות, התייחסויות לדמויות נוספות, דיאלוגים, תיאור מקום ונוף - כל מה שהיה עשוי לעשות את הטקסט ל'רומן' מלחמה עלילתי ריאליסטי. הטקסט כתוב בשפה דיבורית לחלוטין, שקופה וחשופה, דיווחית גרידא, אמנם לא יובשנית אך נטולת ריגוש נסער, חפה מציוריות וללא שמץ פיוט. גם התגובות המעטות שנכתבו על הספר עסקו בו כלא-ספרות. המחברת מבקשת להציג "צורת דיון אחרת" ביומן, צורת דיון שדווקא רואה בו ספרות (כלומר טקסט המושך את תשומת הלב אל המרקם הטקסטואלי, ולאו דווקא אל המסר והמשמעות), אך תחילה היא מבקשת לעסוק בו כלא-ספרות ולשאול איזו תביעה הוא מציב בפני הספרות. יומן המלחמה של קופרמינץ משמש כאן כמעין דוגמא הופכית לטקסטים העוסקים במלחמות, דוגמא החושפת חוסרים חיוניים בתוך הספרות ומחוץ לה ומצביעה, גם אם לא ביודעין, על תפקידיהם ומטרותיהם. הספר נדון, אם כך, דרך הנוכחות העזה והמתריסה של מה שאין בו.
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 127-152 |
| Number of pages | 26 |
| Journal | אות: כתב עת לספרות ולתיאוריה |
| Volume | 4 |
| State | Published - 2014 |
IHP publications
- ihp