Abstract
המחבר בוחן את צמיחתו של האוסף הארכיאולוגי הידוע משנות הארבעים של המאה ה-19 ועד היום. בעוד היסטוריונים של תרבות, חוקרי תולדות האמנות ואשורולוגים שחקרו את האוסף, שמו דגש בהתפתחותו כמיזם קולוניאלי המשקף תחרות בין לאומית בין האימפריות העולות בתקופה - בריטניה וצרפת, המחבר מבקש שלא לצמצם את חקר האוסף להיסטוריה של מאבקי כוח קולוניאלים ומתמקד בבחינת הקשרים שבין ארכיאולוגיה, מסעות וחקר כתב היתדות ופיענוחו ההדרגתי לגיבוש ידע על מסופוטמיה העתיקה ובאופן מיוחד על האימפריה האשורית החדשה. המוצגים שהוא מתמקד בהם, אינם מונומנטים מארמונות הערים האשוריות הנעלמות ננוה, דור-שרוכין או נמרוד שהחלו להיחשף במאה ה-19, אלא מסות הלוחות הכתובות שהגיעו למוזיאון. האתר שבו הוא מתרכז בתוך המוזיאון אינו אולמות התצוגה והספקטקולריות של פסלים גדולי ממדים ותבליטי ענק, אלא המקומות שבהם מאוחסנים החרסים והלוחות: מוזיאון בתוך מוזיאון שאינו מיועד לכלל המבקרים אלא למלומדים. זהו מעין 'אנטי מוזיאון' שהגיונו הוא בידול בין קבוצות המבקרים למטרות מחקר במוזיאון והוא מתפקד כיצרן ידע השם דגש לא באובייקטים ומוצגים אלא בטקסטים. במאה ה-19, כפי שמראה מחבר המאמר, בין המוזיאון ובין צרכני התרבות, ברובם המכריע בני המעמד הבינוני, תיווכה עיתונות פופולרית שדיווחה בפירוט על הגילויים של הממצאים האשוריים ולעיתים שמה אותם למטרה לסטירה וביקורת חברתית עמוקה.
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 59-84 |
| Number of pages | 26 |
| Journal | היסטוריה: כתב-עת של החברה ההיסטורית הישראלית |
| Volume | 37 |
| State | Published - 2016 |
IHP publications
- ihp
- Assyriology
- British Museum
- Cuneiform writing
- Inscriptions, Akkadian
- Mesopotamia
- Middle East -- Antiquities
- Museums -- Great Britain