Abstract
מאמר זה שואף לבחון את הפרויקטים של מגורי היוקרה שאושרו לאחרונה בירושלים ואת הקשר בינם ובין המרקם העירוני, ולשאול כיצד משפיעים היחסים בין עיריית ירושלים ליזמי הפרויקטים על עיצובם. שתי טענות מרכזיות במאמר: האחת עוסקת בנושא המשילות והרווח התכנוני, והאחרת בנושא קהילות השער, תפקידן בכלכלה הגלובלית והשפעתן על המרקם העירוני. בנוגע למשילות נטען כי בין העירייה לבין היזמים מתקיימים יחסי גומלין הנובעים מכך ששהכוח לשלוט בעיר שבור ומפוצל ביניהם. מטרתה של עיריית ירושלים היא ליצור רווחים תכנוניים לה ולציבור, ועל כן היא מצויה במשא ומתן תמידי מול היזמים. אף על פי שהעירייה קוצרת לא אחת הצלחות במשא ומתן, הסדר השולט בו הוא זה המוכתב על ידי ההון. בנושא המרקם העירוני נטען כי מגורי היוקרה בירושלים יוצרים קהילות שער בלב העיר. בשונה מהדגם הקלסי המתואר בספרות, קהילות אלה מרוככות ואינן מנותקות לחלוטין מהחלל הציבורי, ועם זאת בעיצוב הפרויקטים ובתפקוד של מערכי המגורים נשמרים ממדים רבים של הפרדה, ניתוק וקיטוע של המרקם העירוני. היבטים של התחדשות עירונית הטמונים בהם, לרבות שימור מבנים וחידוש תשתיות, משמשים גם אמצעי לנכס מבנים וערכים היסטוריים לרשותם של דיירים במתחמי המגורים המתחדשים. (מתוך המאמר)
Original language | Hebrew |
---|---|
Pages (from-to) | 107-134 |
Number of pages | 28 |
Journal | סוציולוגיה ישראלית: כתב-עת לחקר החברה הישראלית |
Volume | 13 |
Issue number | 1 |
State | Published - 2011 |
IHP publications
- ihp
- Business
- City planning -- Israel -- Jerusalem
- Cooperativeness
- Housing
- Jerusalem (Israel)
- Local government