ייצוג פרו בונו של מבקשי מקלט במשרדי עורכי דין גדולים: אמירה פוליטית או מעשה הומניטרי?

בחודש מאי 2019 התכנסו בתל אביב עשרות עורכי דין ממשרדים גדולים למפגש יוצא דופן. במרכזו - סוגיה שהסעירה באותה עת את הציבור: הפגישה המעמד מערכת המשפט מצד שרים וחברי כנסת באמצעות חקיקת "פסקת התגברות" על החלטות בג"ץ, קידום חוק חסינות לראש הממשלה הנימין נתניהו ושינוי שיטת הבחירה לשופטים. התחקות אחר ה"גנאלוגיה" של התארגנות זו תוביל אותנו כשנה לאחור, לאירוע שאף הוא היה תקדימי. בחודש פברואר 2018, בחסות פורום 100 Dunn's של בכירי מערכת המשפט, פרסמו נציגי 24 משרדי עורכי הדין הגדולים בישראל קול קורא בנושא אחר שעמד באותה עת על סדר היום הציבורי בישראל: גירוש כפוי של מבקשי מקלט אשר מתגוררים בישראל - לאפריקה. במודעה הביעו ראשי המשרדים התנגדות לגירוש הפליטים ומבקשי המקלט מישראל, קראו לממשלה למצוא וליישם פתרון הולם ליישובם בכל חלקי המדינה ולשלבם במקומות עבודה וכן הודיעו על הקמת מערך פרו בונו, שיתמקד במתן סיוע משפטי לפליטים ולמבקשי מקלט שמאיימים לגרשם. הקמת משרדי עורכי הדין הגדולים בישראל את מערך הפרו בונו לייצוג מבקשי מקלט עומדת במוקד מאמר זה. באמצעות התחקות אחר מהלך הקמתו, ראיונות ופגישות עם נציגי ארגוני חברה אזרחית ועורכי דין שמשתתפים במיזם ביקשתי לברר כיצד התפתחה בקרב המשרדים הגדולים היוזמה לייצג פליטים ומבקשי מקלט, איך נבנה המערך ומי משתתף בו, את המניעים של עורכי הדין המשתתפים בו, את תפקידם של ארגוני החברה האזרחית בהקמתו ובתפעולו וכיצד עורכי הדין במשרדים הגדולים חווים את ייצוגם של לקוחות אלו, שהם כה שונים מהלקוחות הרגילים באי ביתם של המשרדים. הממצאים במחקר מלמדים כי אכן מדובר באירוע יוצא דופן, ואף שאינו מצביע בהכרח על שינוי עמוק בתרבות הארגונית של משרדי עורכי הדין בישראל, הוא מסמן תחילת שינוי בנכונותם להשמיע קול בזירה הציבורית הישראלית גם בנושאים המצויים במחלוקת. (מתוך המאמר)