Abstract
במאמר זה בכוונתי לבחון את היחסים בין עם ובין ארץ בתנועה הציונית. סוגיה זו ניצבה על סדר יומה של הציונות מראשיתה עד להקמת המדינה, והיא ממשיכה להעסיק את החברה הישראלית גם בימינו. את היחסים בין העם לארץ אבחן בדיון פרטני בשני מקרי מבחן: הראשון הוא פולמוד אוגנדה (1905-1903) והשני הוא פולמוס החלוקה (1937). בשני המקרים הללו, וכן במקרים נוספים שלא אעסוק בהם כאן, הדיון על היחסים בין העם והארץ אינו מנותק מן הוויכוח בין דת ולאום בציונות. דיון בסוגיות האלה, העוסקות בהגדרת הגבולות האתניים והטריטוריאליים של הציונות, מחזק את הטענה שהציונות היא תנועה לאומית אתנית תרבותית. (מתוך המאמר)
| Translated title of the contribution | People and Land between Religion and Nationalism in the Zionist Movement |
|---|---|
| Original language | Hebrew |
| Pages (from-to) | 99-125 |
| Number of pages | 27 |
| Journal | תרבות דמוקרטית |
| Volume | 18 |
| State | Published - 2019 |
IHP publications
- ihp
- Debates and debating
- Eretz Israel -- History
- Religion and state
- Religious Zionism
- Uganda scheme
- Zionism
- Zionism -- History
- ארץ-ישראל -- היסטוריה
- דת ומדינה
- ויכוח
- ציונות
- ציונות -- היסטוריה
- ציונות דתית
- תוכניות חלוקה של ארץ-ישראל
- תוכנית אוגנדה