יחיד וחברה בחיבוריו העיוניים של ס' יזהר

בשנות שתיקתו הספרותית פרסם ס' יזהר שישה ספרי עיון וכן מאמרים, שרובם לא קובצו. חיבורים אלו כמעט אינם מוזכרים בספרות הפרשנית הענפה העוסקת ביצירתו. חיבורים אלו משמשים למחברים מקור להבנת תפיסתו של יזהר את היחיד והחברה. מפרספקטיבה זו יש לטקסטים אלו מעלות לא מבוטלות. החשובה שבהן נעוצה בסוגם. אלו חיבורים עיוניים, ומעצם טבעם יש בהם ניסיון להבהיר, לנתח ולהציג טענות באופן קוהרנטי. לניסיון כזה, עם כל מגבלותיו בהקשר הנדון, יש ערך מיוחד, מפני שהוא סובב סביב העניין המרכזי בכתיבתו של יזהר בכללה: המתח בין היחיד ובין החברה. עניינים שפרשני יצירות הבדיון של יזהר כתבו עליהם — הגיבור המופנם וסבילותו, זרותו לחברה ובריחתו ממנה ואליה, כישלונותיו המוסריים והנוסטלגייה — בוטאו בחיבורים אלו כמושא לעיונים הנוחים להיקשר זה לזה. יתר על כן, בעוד שבסיפוריו של יזהר ניתנה רוב תשומת הלב לעולמו של היחיד, ולו רק בגלל זרם התודעה, שיזהר הרבה להשתמש בו, במסותיו ובספרי העיון שלו הוקדש חלק גדול מן הדיון לחברה. בחינת הטקסטים העיוניים שכתב יזהר יכולה אפוא להשלים את הבנתנו את תפיסתו המורכבת באשר למתח בין יחיד לחברה. (מתוך המאמר)