Abstract
מאמר זה בוחן את הבניית הזהות האישית והקולקטיבית בהקשר של אתניות, מעמד ומגדר כפי שהם באים לידי ביטוי בחוג לריקודים קווקזיים. המאמר מבוסס על תצפית משתתפת, על שיחות בלתי פורמליות ועל שאלונים בחוג המיועד לילדים ולבני נוער. החוג לריקוד מתואר כפרקטיקה תרבותית לגישור בין העבר להווה. הוא מצטייר כמוסד חברתי המשמש את הקהילה להתמקמות מחדש וליצירת נראות חיובית מול החברה הישראלית, ובה בעת גם כמוסד שמרני של פיקוח מגדרי. המאמר מתחקה אחר משמעויותיו של החוג עבור בני הקהילה בתפקידו כמרחב של מרפא לפצעי זהות אתנית, שנתפסת בחברה הישראלית כנחותה. כן נבחנות במאמר משמעויותיו הדיפרנציאליות של החוג עבור נערים ועבור נערות. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 109-131 |
| Number of pages | 23 |
| Journal | סוציולוגיה ישראלית: כתב-עת לחקר החברה הישראלית |
| Volume | 16 |
| Issue number | 1 |
| State | Published - 2014 |
UN SDGs
This output contributes to the following UN Sustainable Development Goals (SDGs)
-
SDG 5 Gender Equality
IHP publications
- ihp
- Arranged marriage
- Ethnicity
- Folk dancing
- Group identity
- Jews, Caucasian -- Eretz Israel
- Jews, Caucasian -- Israel
- Marriage brokerage
- Multiculturalism
- Sex
Cite this
- APA
- Author
- BIBTEX
- Harvard
- Standard
- RIS
- Vancouver