Abstract
בסיפורי הגירה רבים משמש החיבור המטפורי בין המולדת ובין דמות נשית לעיצוב יחסו של המהגר לארצו החדשה. מראשית דרכה עיצבה הספרות העברית דמויות של חלוצים/עולים/מהגרים הכמהים אל אדמתם ומפנים אליה אל להטם. למרות שגירותה של המטפורה שהשימוש בה בסוג ספרותי זה הוא כמעט אוטומטי, דומה כי בחינה מדוקדקת שלה תעלה ממצאים מעניינים. המאמר בוחן את התגלגלות המטפורה הזו בשלושה רומנים מאת סמי מיכאל וכמו כן את המשמעויות העולות מן השימוש המיוחד שעושה מיכאל במטפורה זו ביחס לתפיסת המולדת ביצירתו
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 192-209 |
| Number of pages | 18 |
| Journal | מכאן: כתב-עת לחקר הספרות והתרבות היהודית והישראלית |
| Volume | יב |
| State | Published - Dec 2012 |
Keywords
- 1900-1999
- Aida
- Israeli literature
- Mayim noshḳim le-mayim (2001)
- Mikha'el, Sami (1926-)
- Shavim ve-shavim yoter (1974)
- Water Kissing Water
- cultural context
- homeland
- metaphor
- novel
- the other
- women
- ‘A’idah (2008)
IHP publications
- ihp
- Metaphor
- מטפורה
- מיכאל, סמי -- מים נושקים למים
- מיכאל, סמי -- עאידה
- מיכאל, סמי -- שוים ושוים יותר