טקס יום ההולדת בגן הילדים: חינוך לאינדיבידואליזם או לקולקטיביזם?

לטקס יום ההולדת מקום מרכזי בתרבות גן הילדים הישראלי, וייחודו מתבטא במיצוב פרט יחיד במעמד גבוה מזה של המשתתפים האחרים. בחקר הסוציולוגי הוא נחשב למנגנון דידקטי, המחנך לערכים אינדיבידואליסטיים מחד גיסא וקולקטיביסטיים מאידך גיסא, המכוונים כולם לנורמות ההתנהגות הנאותות בחברה הישראלית. אולם, לא זו בלבד שהמחקרים בנושא הם בני יותר משלושה עשורים, גם נעדרה מהם ההקשבה לקולן האותנטי של הגננות. בעשורים האחרונים אפשר להבחין בהיחלשותו של המרכז ההגמוני התרבותי־הלאומי ובהתרופפותם של הערכים הקולקטיביים ולצד זאת, בהתחזקות האינדיבידואליזם. המחקר הנוכחי תורם להעמקת הידע המחקרי על היבטיו החברתיים־התרבותיים של החינוך בגן הילדים, ולהרחבת החקר הרוֺוֵח, המתמקד ברובו בהיבט הפסיכולוגי־ההתפתחותי. מטרתו הייתה לחשוף את התפיסות ואת הפרקטיקות של הגננות בטקסים אלו, ולספק ידע מחקרי על ביטוייו העכשוויים של החינוך לקולקטיביזם ולאינדיבידואליזם, על היחסים ביניהם ועל משמעות הדברים בעיני הגננות. המחקר הנוכחי חדשני בכך שהוא מתייחס באופן מעמיק לאירוע חברתי מצומצם המתרחש במסגרת חינוכית בשלב הראשון של חינוך ממוסד, מה שמאפשר חשיפה של הידע הסמוי וגיבוש תובנות והסברים תיאורטיים התורמים להבנת המציאות החברתית הייחודית של טקס יום ההולדת בגן הילדים הישראלי. במחקר איכותני זה נערכו תצפיות ב־48 טקסי יום הולדת ב־16 גני ילדים וראיונות עומק חצי מובנים עם 16 גננות. הממצאים מלמדים כי הטקס מבוסס בתרבות הגן, אולם מעמדו יורד. כמו כן, נמצא פער בין תפיסת הגננות את הטקס כמחזק את האינדיבידואל לבין מסריו של הטקס בפועל, המתמקדים בשימור המאפיינים הקולקטיביסטיים ובפירוק המאפיינים האינדיבידואליסטיים, כך שמתקבלת תמונת מצב של אינדיבידואליזם לכאורה, אך קולקטיביזם למעשה.