Abstract
המאמר עוסק בטעמים המצדיקים הגבלה על שימוש בטכנולוגיית רביה ובוחן את חוק תרומת הביציות כמקרה מבחן. טענת המחברים היא שאף שישנה הצדקה לפיקוח מוגבר של המדינה על שימוש בטכנולוגיית רביה (לעומת רביה טבעית), קיימת גם הצדקה להגביל את יכולתה של המדינה להתערב בהחלטות רבייה של בני זוג. המחברים טוענים כי ככלל, ההצדקה להגביל שימוש בטכנולוגיות רביה כדי למנוע נזק מההורים או מצאציהם מוגבלת למדי. עוד הם טוענים כי בפרט, חוק תרומת הביציות נמצא בכיוון הנכון שכן הוא מסיר מגבלה בלתי מוצדקת על תרומת ביצית ממתנדבת, שהתקבלה מתוך כוונה למנוע נזק מתורמת ביצית אשר אינה עוברת טיפולי הפריה בעצמה. מנגד - לדעתם החוק ראוי לביקורת בהיותו מגביל תרומת ביציות מאישה נשואה, כמו גם מתורמת שאינה בת דתה של הנתרמת.
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 37-79 |
| Number of pages | 43 |
| Journal | משפט רפואי וביו-אתיקה |
| Volume | 4 |
| State | Published - 2011 |
IHP publications
- ihp
- Bioethics
- Discrimination
- Egg donors
- Human reproductive technology -- Law and legislation -- Israel
- Medical technology
- Parent and child (Law)
- Racism
- Reproduction