חשיבותה של המחוברות החברתית בניבוי תחושת רווחה וצמצום נשירה סמויה בקרב התלמידים הערביים בישראל

נשירה של בני נוער ממערכת הלימודים הינה תופעה מוכרת בארץ ובעולם, אשר היקפה משתנה לאורך השנים (OECD, 1995). לנשירה מבית הספר עלולות להיות השלכות שליליות מרחיקות לכת על חייהם ועתידם של נערים ונערות (Richman&bowen,1997). מטרת המחקר היא לבחון את השפעת המחוברות החברתית במגזר הערבי כאחד המרחבים החברתיים המרכזיים המשפיעים על תופעת הנשירה הסמויה ותחושת הרווחה בקרב מתבגרים על רקע מספר חברים, בדידות חברתית ותחושת הרווחה, בהסתמך על מודל "חוסן נעורים" ("Youth Resilience"), המתמקד בצמצום התנהגויות סיכון ומדדי נשירה סמויה על ידי העצמת הרווחה הנפשית והתפקודית של בני-נוער באמצעות ארבעה גורמי חוסן מרכזיים המחוללים את תחושת הרווחה הנפשית (well-being): הימצאותו של מבוגר משמעותי בחיי הילד, חוויות יומיומיות חיובית בבית הספר, תחושה של ערך עצמי וחוויה של מחוברות חברתית בריאה (הראל-פיש 2014; הראל פיש ואחרים, 2009). שיטת המחקר היא מחקר חתך כמותי של נתוני הסקר הרב-לאומי של ארגון הבריאות העולמי משנת 2011 (HBSC). המדגם כלל 750 תלמידים ערביים, 47.7% בנים ו52.3% בנות; 33.3% למדו בכיתה ו', 38% בכיתה ח' ו28.7% בכיתה י'. ממצאים מצביעים על קשרים מובהקים בין מדדי המחוברות החברתית לבין נשירה סמויה. נמצא כי סימפטומים פסיכוסומטיים ותחושת הבדידות המדווחים בשכבת י' גבוהה מאשר בשכבות הגיל האחרות, בקרב בנות תחושת הבדידות ניבאה שביעות הרצון מהחיים ואושר, נשירה סמויה גבוהה בקרב בנים, משפחות ממצב כלכלי נמוך, ובהתאם למשוער תחושת בדידות ניבאה נשירה סמויה. אולם, בניגוד למשוער, מדד מספר חברים לא נמצא כמנבא נשירה סמויה ורווחה נפשית. התרומה התיאורטית והמעשית טמונה בהוספת נדבך לספרות הדנה בחשיבות המחוברות החברתית כאחד המרחבים החברתיים המרכזיים אשר מקדמת רווחה נפשית ומצמצמת נשירה סמויה - העלאת המודעות לצרוך בקידום מחוברות חברתית וחוסר תחושת בדידות תורמת לרווחה נפשית וקידום חוסן נפשי. (מתוך המאמר)