Abstract
מטרת המחקר: מחקר איכותני זה נועד להעריך עד כמה השיגה הרפורמה הארצית בוועדות לקבלת החלטות בתחום הגנת הילד בישראל את מטרתה - לחזק את שיקול הדעת המקצועי באמצעות שילוב ערכת כלים סטנדרטית חדשה בפרקטיקה. שיטת המחקר: 21 חקרי מקרה של משפחות שהופנו אל הוועדות נבחנו ושמצבן נבדק לאחר שישה חודשים. הנתונים נאספו מראיונות עם עובדים סוציאליים, מתצפיות בדיונים בווועדות ומסקירת מסמכים. שימוש בגישת המערכת כמסגרת מושגית אפשר חקירה של הפרקטיקה היום-יומית בתוך ההקשר הארגוני שלה. ממצאים: הממצא העיקרי של המחקר היה שהשימוש בערכת הכלים היה מוגבל מאוד בפועל. הממצאים לא הצביעו על ביצועים טובים יותר במקרים המעטים שבהם נעשה שימוש בכלים, שכן הם שימשו בעיקר כדי לתעד את הפרקטיקה אשר היתה נהוגה לפני הרפורמה. נתוני המעקב סיפקו עדויות מוגבלות לשיפור בביטחונם וברווחתם של הילדים. ניתוח הנתונים חשף כמה גורמים מערכתיים שהפריעו ליישום מוצלח ומלא של הכלים, ובכללם: עומס עבודה, מיומנויות בלתי מספקות של העובדים, תמיכה מקצועית מוגבלת ותרבות ארגונית שמעכבת פרקטיקה מעמיקה. מסקנות והשלכות למדיניות: המחקר מפנה את תשומת הלב לשינויים הארגוניים הנדרשים כדי לשפר את מתן העזרה האפקטיבית לילדים ולמשפחותיהם. (מתוך המאמר)
Original language | Hebrew |
---|---|
Pages (from-to) | 707-727 |
Number of pages | 21 |
Journal | חברה ורווחה: רבעון לעבודה סוציאלית |
Volume | ל"ח |
Issue number | 4 |
State | Published - 2018 |
IHP publications
- ihp
- Children's rights
- Decision making
- Evaluation
- Measurement
- Problem children
- Social service
- Social workers
- System theory