Abstract
חוק יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי (להלן: חוק הלאום) הוא טקסט משפטי חידתי. רבות מהוראותיו חוזרות על הסדרים קיימים בדין הישראלי, וגם רוב ההוראות המחדשות שבו מבטאות עקרונות שאין איום ממשי שייפתרו בחקיקה רגילה. בעוד ההסברים הפוליטיים לחקיקת חוק היסוד זמינים ומוכרים, מאפיינים אלה מעוררים תהייה מנקודת המבט של התאוריה החוקתית: מדוע לקבוע בחוקה הסדרים שאינם זקוקים להגנה מפני סטייה רובנית? בניסיון להשיב לשאלה, המאמר מציע הסבר "דמוגרפי" לתפקידו האופרטיבי הנחזה של חוק הלאום: ככלי לשימור מאפייניה היהודיים של מדינת ישראל גם בעידן שבו עשוי שלא להתקיים בישראל רוב יהודי, שהעדפותיו שימרו את המאפיינים הללו עד כה באמצעות מנגנוני הדמוקרטיה הרובנית. לפי הבנה זו, חוק הלאום, שהוצג כהישג מכונן של הפרויקט הציוני, נדמה יותר כגילוי פסימי של חרדה מן העידן שבו ייקשה לשמר את ההיגיון המוסרי הפנימי של אותו פרויקט (מתוך המאמר)
Translated title of the contribution | Rainy Day Constitutionalism: Israel Nationality Law and the Jewish Majority Question |
---|---|
Original language | Hebrew |
Pages (from-to) | 9-35 |
Number of pages | 27 |
Journal | תרבות דמוקרטית |
Volume | 20 |
State | Published - 2021 |
IHP publications
- ihp
- חוק יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי
- Legislation -- Israel
- יהודים וערבים
- Jewish-Arab relations
- חוקה
- Constitutions
RAMBI publications
- rambi
- Nation-state
- Constitutional law -- Israel
- Minorities -- Legal status, laws, etc -- Israel
- Democracy -- Israel