Abstract
המאמר עוסק באחת מיצירותיו האחרונות של ויזלטיר: הקובץ הדק 'שברי שיר מול ימפה' (2016), המוקדש לזכרה של ימפה בולסלבסקי, ידידתו הקרובה של המשורר, שהלכה לעולמה בקיץ 2015. הקריאה שלי מבקשת להבליט את הבסיס התיעודי והמציאותי של יצירה זו, שהוא העושה אותה לממואר פואטי, מה שאני מכנה "הממואר הפואטי" הוא יצירות שירה שהיסוד האישי-תיעודי ניכר בהן במוצהר - קובצי שירה שלמים, המחזיקים פואמות ומחזורי שירה ארוכים, או יצירות המשלבות שירה ופרוזה, או ממזגות ביניהן - אשר מתעדות פרשיות, אישים, אירועים, מקומות ו/או תקופות מחיי המשורר/ת, וה'אני' הדובר בהן הוא במופגן ה'אני' האמפירי שלו/ה. במאמר אבקש להראות כי הממד התיעודי-מציאותי, ההופך את 'שברי שיר מול ימפה' לממואר פואטי, מקנה לעבודת האבל היבטים פואטיים המייחדים את יצירתו זו של ויזלטיר הן מן האופנים שבהם נתפסת שירתו בדרך כלל, והן מן המסורת האלגית והקינתית של שירה המעבדת אבל על אישה מתה. ראשית, הזיקה החזקה אל ממשות אמפירית חושפת ביודעין את 'אחורי הקלעים' של יצירת המשורר ואת דרמת יחסי הקריאה והכתיבה המחוללים אותה; שנית, היא מטעימה את הפן הסופני של האובדן ומסרבת לכל פיוס או נחמה שעשויים לטשטש אותו; ושלישית, היא מותחת את גבולות ההוויה הלירית, הנעשית לזירה של מתח - בין קונקרטיות ספציפית וארעית לבין הפשטה רחבה ועל-זמנית שמעבר למעגל האישי (מתוך המאמר)
Translated title of the contribution | The mourning Memoir and the Scene of the Writing/Reading |
---|---|
Original language | Hebrew |
Pages (from-to) | 137-162 |
Number of pages | 26 |
Journal | דפים למחקר בספרות |
Volume | 24 |
State | Published - 2023 |
IHP publications
- ihp
- Bereavement in literature