Abstract
מאמר זה חוקר את ההצטלבויות בין פזורה ולאומיות, אתניות ומגדר, הטרוסקסואליות וקוויריות בקולנוע הישראלי העכשווי. ברצוני לטעון כי הסרטים "שלוש אימהות" (בבימויה של דינה צבי-ריקליס, 2006) ו"חתונה מאוחרת" (בבימויו של דובר קוסאשווילי, 2001) מציעים ביקורת רדיקלית על נרטיבים לאומיים ופזורתיים הנשענים על אילן יוחסין פטריארכלי, המובנה על ידי נישואין הטרוסקסואליים ורבייה, ושמסלקים מיניות ותשוקות לא-הטרונורמטיביות. הסרטים חושפים ומאתגרים את הפוליטיקה של הארגון האדיפלי ושל יחסי השארות הנורמטיביים ומשתמשים במבנים של מלנכוליה כדי לדמיין ולהרכיב מחדש צורות של הזדהות ושייכות למרחבים של הבית והמשפחה, הפזורה והאומה, שבאופן מסורתי התכחשו לקיום לא-הטרונורמטיבי. בניגוד לסרטים ישראליים אחרים העוסקים בטראומה של ההגירה, טקסטים קולנועיים אלה מקשרים בין האובדן של העבר האתני הפזורתי לאובדן עמוק וחבוי של קשרים משפחתיים אנטי-הטרונורמטיביים – אשר משניהם אין החלמה, רק אבל לא גמור. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 11-34 |
| Number of pages | 24 |
| Journal | סוציולוגיה ישראלית: כתב-עת לחקר החברה הישראלית |
| Volume | 15 |
| Issue number | 1 |
| State | Published - 2013 |
IHP publications
- ihp
- Immigrants in motion pictures
- Jewish diaspora -- Attitudes
- Motion pictures -- Israel
- Nationalism
- Sex
- Zvi-Riklis, Dina