Abstract
במאמר זה נבחן הקשר שבין תצורת המרחב העירוני, המוגדרת מתוך רשת הרחובות העירונית ואלמנטים פיזיים-מרחביים שונים, לבין תפרוסת המגורים של האוכלוסייה הערבית בחמש מן ה"ערים המעורבות" בישראל. באמצעות שיטת "תחביר המרחב" נבחנה הנגישות הפיזית והחזותית של רשת הרחובות בכל עיר וזו הושוותה עם השינוי בתפרוסת האוכלוסייה הערבית בהן. הממצאים העלו קשר בין שינויים בתפרוסת המגורים היהודית-ערבית לבין דרגת הקישוריות והרצף של רשת הרחובות בעיר. הממצאים מצביעים על חשיבותו של המרחק החזותי (טופולוגי) להבנת השינויים שהתרחשו בתפרוסת המגורים, בהשוואה למרחק המטרי-המוחלט, המשמש באופן מסורתי לניתוח תפרוסת המגורים של אוכלוסיות רוב ומיעוט בכלל, ולהערכת קצב התפשטות דגם המגורים של קבוצות מיעוט בערים מעורבות, בפרט. הממצאים מחזקים את ההנחה לפיה התצורה המרחבית של העיר מספקת תנאים לדינמיקה בתפרוסת המגורים של קבוצות מיעוט אתני. לכך עשויות להיות השלכות יישומיות, בין היתר בהקשר למדיניות שמטרתה למתן מצבי היבדלות על בסיס מקום מגורים ולתמוך בצרכיהן של קהילות שונות. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 114-132 |
| Number of pages | 19 |
| Journal | אופקים בגאוגרפיה |
| Volume | 89 |
| State | Published - 2016 |
IHP publications
- ihp
- Acre (Israel)
- Alleys
- Haifa (Israel)
- Housing
- Jaffa (Tel Aviv-Yafo, Israel)
- Lod (Israel)
- Migration, Internal
- Minorities
- Palestinian Arabs -- Israel -- Housing
- Population
- Ramla (Israel)
- Social isolation
- Space and time
- Urban geography