התערבויות ממשלתיות העושות שימוש בתובנות פסיכולוגיות: למה זה מטריד אותנו?

אילה ארד, אריאל רובינשטין

Research output: Contribution to journalArticlepeer-review

Abstract

בשנים האחרונות גוברת בעולם הפופולריות של התערבויות ממשלתיות "רכות" אשר אינן כופות על הציבור החלטות כאלה או אחרות אך מנצלות תובנות מתחום הפסיכולוגיה כדי להניע אנשים לקבל החלטות שהממשלה סבורה שהן נכונות להם. דוגמה להתערבות כזאת היא סידור עמדות המזון בקפיטריה באופן שיעודד בחירה בלתי מודעת במנות בריאות יותר בלי למנוע צריכת מזון פחות בריא ממי שחפץ בכך. מחברי המאמר ניגשו לבחון מה חש הציבור כלפי ההתערבויות הממשלתיות המתמרנות אותנו בהחלטותינו האישיות. באמצעות שאלון מקוון, ביקשו להבין מהן עמדותיהם של סטודנטים בארצות הברית, בגרמניה ובישראל בנוגע להיבטים שונים של התערבויות אלו. מחברי המאמר מצאו שאין קונצנזוס התומך בהן: פרטים רבים מסתייגים מהתערבויות רכות גם כשמטרת ההתערבות רצויה בעיניהם, והם מעדיפים שבמקומן יסופק לציבור מידע שיאפשר לו לקבל החלטה מושכלת. הסיבות המרכזיות להתנגדות הן סלידה ממניפולציה על ידי "אח גדול" וחשש ממדרון חלקלק שבסופו הממשלה תתמרן אותנו גם כשלא נסכים עם מטרת ההתערבות. מחברי המאמר סבורים שבשקלול רווחת הציבור המופקת מהתערבויות אלו, יש להביא בחשבון את ההתנגדות הניכרת לשיטה עצמה.
Original languageHebrew
Pages (from-to)4-15
Number of pages12
Journalחידושים בניהול
Volume3
StatePublished - 2018

IHP publications

  • ihp
  • Decision making
  • Delegated legislation
  • Free will and determinism
  • Industrial relations
  • Nutrition
  • Paternalism
  • Social psychology

Cite this