השפעת שירה בקבוצת טיפול במוזיקה על כישורי שפה של חולי אלצהיימר במצב בינוני-מתקדם: מחקר משולב

עבודת מחקר זו בחנה את השפעת השירה על כישורי השפה של חולי אלצהיימר במצב בינוני-מתקדם של המחלה. המודל המחקרי שנבחר הוא מחקר משולב של שיטת מחקר כמותית ושיטת מחקר איכותנית. במחקר השתתפו 16 חולי אלצהיימר במצב בינוני-מתקדם בשלוש קבוצות של טיפול במוזיקה שהתמקדו בשירה (פעמיים בשבוע במשך חודש). קבוצת הביקורת מנתה 14 חולים. כל החולים התגוררו במרכז רמת גן לחולי אלצהיימר על שם סטוצ'ינסקי, ובמשך המחקר קיבלו במקביל טיפולים כרגיל. הניתוח הכמותי של התוצאות התבסס על מערך מחקר ניסויי ומתאמי. במערך המחקר הניסויי הועבר לכלל משתתפי המחקר מבחן שפה לפני ואחרי (בתום חודש) התערבות של טיפול במוזיקה. בהשוואת נתוני השפה נמצא הבדל מובהק בין קבוצת המחקר לקבוצת הביקורת, לגבי המשתנה שבחן את היחס בין הדיבור השגוי של הנבדק לכלל הדיבור שלו. במערך המחקר המתאמי ניתנו ציונים לשירה של הנבדקים בקבוצות המחקר ונספרה כמות המלל שלהם במהלך מפגשי הקבוצה. הממצאים הכמותיים הצביעו על שיפור ביכולת השירה ועל עלייה במדדי השיח אצל משתתפי קבוצות המחקר. הניתוח האיכותני כלל ניתוח תוכן למפגשים של קבוצה אחת של טיפול המוזיקה. נמצא כי השירים הובילו להעלאת זיכרונות, וכי פעילות השירה עודדה שיחה ספונטנית על העשייה המשותפת. ממצאי המחקר מראים כי השירה תורמת לחיזוק כישורי השפה בקרב חולי אלצהיימר בשלב בינוני-מתקדם של המחלה. בכך מבסס המחקר את יעילות הטיפול במוזיקה והשירה בפרט בעבודה עם חולי אלצהיימר ותורם למאגר הידע הקיים בנושא.