Abstract
עליית ריכוזי פחמן דו-חמצני אטמוספרי מביאה להתחממות עולמית ולהחמצת האוקיינוסים, ומעוררת חשש רב לקיום אלמוגים משקיעי שלד, עקב התאמתם לטווח צר של תנאי טמפרטורה וחומציות המים. מאפייניו הגיאוגרפיים-אוקיינוגרפיים של הים התיכון תרמו להחמצת מימיו מאז המהפכה התעשייתית, החמצה המוערכת כגבוהה יותר מהממוצע העולמי. בניסוי שנערך לאחרונה בשיתוף קבוצת מחקר מאיטליה ומישראל נבדקו השפעות שינויים בחומציות מי הים, הן לאורך מפל (gradient) טבעי של ערך ההגבה (pH) באיים האיוליים באיטליה הן בניסוי מעבדה באוניברסיטת בר אילן, על אלמוג ים תיכוני מהמין Balanophyllia Europaea. תמותת האלמוגים תועדה בעזרת סדרת צילומים שבוצעו לאורך השנה בניסויי השטח. התוצאות הראו כי התמותה בערכי הגבה שהיו נמוכים מהנורמה, היתה גבוהה במיוחד בעונה החמה. באותו זמן הוצבו במעבדה אלמוגים במערכת אקווריומים בתנאים מבוקרים בעלי ערך הגבה קבוע של 7.8 ועלייה מתונה של טמפרטורת מי הים, החל ב-17 מעלות צלזיוס ועד ל-29 מעלות, לאורך 8 חודשים. תועדה ירידה חדה ביעילות הפוטוסינתזה שהחלה בחשיפה לטמפרטורה של 20 מעלות, וירידה כזו היא מחוון מקובל לעקת החום של האלמוגים. מהתוצאות שהתקבלו מניסוי השטח וניסוי המעבדה עולה כי האלמוגים עמידים פחות בפני השינויים בערך ההגבה בטמפרטורות גבוהות: היכולת הפוטוסינתטיות של האלמוגים נפגמות, וחלה תמותה נרחבת של הרקמה החיה. (מתוך המאמר)
Original language | Hebrew |
---|---|
Pages (from-to) | 52-57 |
Number of pages | 6 |
Journal | אקולוגיה וסביבה |
Volume | 5 |
Issue number | 1 |
State | Published - 4 May 2014 |
IHP publications
- ihp
- Corals
- Global warming
- Mediterranean Sea
- Ocean acidification
- Oceanography