TY - JOUR
T1 - השאיפה להשתלבות וההכרח שבבידול
T2 - [מאמר ביקורת]
AU - אברהם, דורון
N1 - Refereed/Peer-reviewed
PY - 2020
Y1 - 2020
N2 - סיפורו של 'האיגוד לתרבות ומדע של היהודים' יכול להיקרא במידה רבה כסיפור טראגי. האיגוד היה קבוצה קטנה של אינטלקטואלים יהודים גרמנים שניסו להגדיר מחדש את מהותה של היהדות באופן שיאפשר את השתלבותם המלאה בחברה הגרמנית האזרחית המודרנית: לא עוד יהדות במובן המסורתי של חוק, מסורת ומנהגים דתיים, אלא יהדות כתרבות, כהיסטוריה וכמדע, או יהדות כתוצר של מדע ההיסטוריה. ברוח ערכי הנאורות והרציונליזם, היה המדע הכלי שבאמצעותו ניתן היה להקנות ליהדות משמעות קבועה ומוגדרת היטב, ואף להתאימה למציאות המשתנה אם הדבר יתחייב מתוקף הנסיבות ההיסטוריות. מבחינה זו הייתה פעילות האיגוד בגדר 'נקודת מפנה מהפכנית', שכן הפרויקט של מדעי היהדות הציג אופן אחר של קיום יהודי בעידן המודרני, שהיה בו כדי לאיים על עצם מהותה של היהדות כפי שהייתה מוכרת עד אז. אלא שהיסוד הטראגי טמון לאו דווקא בתוחלת חייו הקצרה של האיגוד או בניסיונו לערער את ההמשכיות היהודית ארוכת השנים, אלא במידה רבה בתמורה שחולל בדמותה של היהדות בקרב החברה הלא יהודית. במילים אחרות, נדמה שמתוך כוונה הפוכה לחלוטין, הדגישה פעילות האיגוד את המאפיינים הפרטיקולריים של היהדות כתרבות באופן שהקשה על קבלת היהודים כחלק אינטגרלי מחברה גרמנית שנמצאה בתהליכים גיבוש זהותה הלאומית. השאיפה למזג את היהדות, על ייחודה ההיסטורי, בתוך קולקטיב שפעל באופן דומה להבניית עברו כאמצעי להגדרתו בהווה, הסתברה כקשה להגשמה. (מתוך המאמר)
AB - סיפורו של 'האיגוד לתרבות ומדע של היהודים' יכול להיקרא במידה רבה כסיפור טראגי. האיגוד היה קבוצה קטנה של אינטלקטואלים יהודים גרמנים שניסו להגדיר מחדש את מהותה של היהדות באופן שיאפשר את השתלבותם המלאה בחברה הגרמנית האזרחית המודרנית: לא עוד יהדות במובן המסורתי של חוק, מסורת ומנהגים דתיים, אלא יהדות כתרבות, כהיסטוריה וכמדע, או יהדות כתוצר של מדע ההיסטוריה. ברוח ערכי הנאורות והרציונליזם, היה המדע הכלי שבאמצעותו ניתן היה להקנות ליהדות משמעות קבועה ומוגדרת היטב, ואף להתאימה למציאות המשתנה אם הדבר יתחייב מתוקף הנסיבות ההיסטוריות. מבחינה זו הייתה פעילות האיגוד בגדר 'נקודת מפנה מהפכנית', שכן הפרויקט של מדעי היהדות הציג אופן אחר של קיום יהודי בעידן המודרני, שהיה בו כדי לאיים על עצם מהותה של היהדות כפי שהייתה מוכרת עד אז. אלא שהיסוד הטראגי טמון לאו דווקא בתוחלת חייו הקצרה של האיגוד או בניסיונו לערער את ההמשכיות היהודית ארוכת השנים, אלא במידה רבה בתמורה שחולל בדמותה של היהדות בקרב החברה הלא יהודית. במילים אחרות, נדמה שמתוך כוונה הפוכה לחלוטין, הדגישה פעילות האיגוד את המאפיינים הפרטיקולריים של היהדות כתרבות באופן שהקשה על קבלת היהודים כחלק אינטגרלי מחברה גרמנית שנמצאה בתהליכים גיבוש זהותה הלאומית. השאיפה למזג את היהדות, על ייחודה ההיסטורי, בתוך קולקטיב שפעל באופן דומה להבניית עברו כאמצעי להגדרתו בהווה, הסתברה כקשה להגשמה. (מתוך המאמר)
UR - https://uli.nli.org.il/discovery/search?vid=972NNL_ULI_C:MAIN&query=lds05,contains,001219501
M3 - מאמר
SN - 2218-8177
VL - 22
SP - 132
EP - 136
JO - חידושים בחקר תולדות יהודי גרמניה ומרכז אירופה
JF - חידושים בחקר תולדות יהודי גרמניה ומרכז אירופה
ER -