הרצל ותכנית בזל מנקודת מבטם של מנהיגים ציונים אמריקנים

הרצל והגותו העמידו אתגר מורכב לפני מייסדי התנועה הציונית בארצות הברית ומעצבי דרכה. הקושי בתהליכי האמריקניזציה וההטמעה של תורת הרצל בארצות הברית הם קצה הקרחון של המורכבות הנובעת מעצם קיומה של תנועה ציונית בארצות הברית, שהרוב המכריע מבין חבריה לא ראו את העלייה לארץ ישראל כאחד מיסודות השקפתם הציונית, ובמקביל להזדהותם עם העם היהודי בתפוצות, ועם היישוב היהודי בארץ ישראל ובמדינת ישראל, תפסו את ציוניותם כחלק אינטגרלי מזהותם האתנית בארצות הברית. הרצון ל'אמריקניזציה' של הרצל אצל מנהיגים ציונים אמריקנים החל בייסודה של התנועה הציונית בארצות הברית ועד לשנות החמישים של המאה העשרים, כאשר ייסוד מדינת ישראל חידד את הדיון על מעמדה של התנועה הציונית בכלל ושל הציונות האמריקנית בפרט. הכותבים הציונים האמריקנים שהוצגו במאמר פעלו באמצעות תורתו של הרצל ליצירת לאומיות יהודית המצמצמת את היסודות של ריכוז טריטוריאלי וריבונות פוליטית. תפיסתם הדגישה מרכיבים מוסריים ורוחניים ביהדות בכלל ובתנועה הציונית בפרט, והתאימה את תורתו לארצות הברית כדי להתגבר על מכשולים, כגון שאלת הנאמנות הכפולה, שעלולים היו לפגוע ביסודות קיומה של הציונות האמריקנית בארצות הברית, ובמקביל למנוע את הפיכתם של ציוני ארצות הברית לגורם משמעותי בתנועה הציונית. בחינת תהליכי קבלת תורתו של הרצל בארצות הברית מאפשרת להבין לא רק את תהליכי התפתחותה של הציונות האמריקנית. באמצעות סוגיה זו מתחדדים ומתבהרים ההבדלים בין התפתחותה של הציונות בארצות הברית לשאר חלקי התנועה הציונית בכלל ובארץ ישראל בפרט.