הרגולציה של המשפחה בחוק הבטחת הכנסה

מאמר זה מציג ניתוח אמפירי של האופן שבו חוק הבטחת הכנסה, והיישום שלו, מבנים את התא המשפחתי של נשים יהודיות, לא דתיות, המתקיימות מקצבה. המאמר משלב בין ניתוח מדיניות מלמעלה למטה של פרשנות החוק בפסיקה ומדיניות הביטוח הלאומי, וניתוח מלמטה למעלה של נקודת המבט של נשים המתקיימות מהבטחת הכנסה, כבסיס לניתוח נורמטיבי של המשטר המשפטי הקיים. בשלב ראשון, המאמר חושף כי בפועל המשטר המשפטי שם דגש על קיומה של מערכת יחסים רגשית יציבה ומסתמך באופן מוגבל בלבד על קיומן של שותפות ומחויבות כלכליות בין בני הזוג. בשלב שני, המאמר בוחן, על בסיס ניתוח של 32 ראיונות עומק, את משמעות ההבניה המשפטית האמורה בנוגע לחייהן של נשים יהודיות לא דתיות המתקיימות מהבטחת הכנסה, ומציג את חוסר ההתאמה בין המשטר המשפטי לבין מציאות החיים ומערכות היחסים של המרואיינות. אף על פי שרוב המרואיינות קיימו קשרים ארוכים עם גברים, מערכות היחסים התאפיינו בחוסר יציבות ובשליטה כמעט מוחלטת של הגבר במערכת היחסים, אשר באה לידי ביטוי בראש ובראשונה בהיעדר תמיכה כלכלית באישה ובילדים. הגם שעל פני השטח מערכות היחסים הללו עשויות להיראות דומות למערכות יחסים של זוגות נשואים או לחלופין ידועים בציבור, לאמיתו של דבר הן שונות מהן מאוד ולרוב אינן מכילות אלמנטים של משק בית משותף. בשלב השלישי, המאמר בוחן את המשטר המשפטי הקיים לאור שיקולי רווחה מצרפית ליברליזם, שוויון מגדרי וסולידריות ואחריות קהילתית. מן הבחינה עולה כי למודל הקיים היום יש מחירים גבוהים במונחים של שיקולי רווחה מצרפית, פגיעה באוטונומיה של מקבלות הגמלה, שיקולי שיוויון מגדרי ושיקולים של קידום סולידריות משפחתית וקהילתית. המשטר המשפטי הקיים מנוגד לעקרונות רווחה מצרפית, שכן אינו בודק את קיומן של יחידות כלכליות משותפות ובהתאם את מידת הצורך של היחידה הכלכלית, אלא את סוג מערכת היחסים וטיבה. נוסף על כך, המשטר המשפטי דהיום מחייב חדירה קשה להחלטות שהן לכאורה האינטימיות והפרטיות ביותר, ובכך פוגע קשות באוטונומיה של מקבלות הגמלה. לא רק זאת, אלא שהמשטר המשפטי אינו מעודד תמיכה של בן משפחה וקונס באופן חד את מקבלת הגמלה על קבלת תמיכה כלכלית כלשהי מבן זוג ואף על עצם קיום מערכת יחסים, גם כאשר אין תמיכה כלכלית כלל. על בסיס ניתוח זה, המאמר תומך בפרשנות המצמצמת של חלק מבתי הדין לעבודה, המתמקדת בבחינת יחידות כלכליות משותפות, ולא בסוג מערכת היחסים וטיבה. לבסוף, המאמר מעלה שאלות תאורטיות לעניין תפקיד המשפחה באספקת מינימום אמצעי קיום, ביחס לאיזון הראוי בין המשפחה, השוק והמדינה במקרה הספציפי הזה ובהקשרים אחרים של אספקת רווחה. (מתוך המאמר)