Abstract
שאלת התיישבות הקבע של הבדווים ובמתכונתה העסיקה את הרשויות במדינת ישראל מאז הקמתה ולאורך כל שנותיה עד שלהי שנות החמישים של המאה הקודמת גרו הבדווים באוהלים ניידים ולא הביעו עניין במעבר להתישבות קבע. כיום מתגוררת ביישובים שהקימה המדינה עבור הבדווים בנגב מרבית האוכלוסיה המונה יותר ל240,000 איש, היתר 80,000 מתגוררים מחוץ לישובים המוסדרים. אחת הטענות המרכזיות קושרות זאת לאופי העירוני של היישובים ולכך שלא הוקמו לבדווים יישובים כפריים-חקלאים. המאמר סוקר את ההצעות השונות שניתנו לבדווים במטרה להבין את הרקע שלהן, את השיקולים אשר עמדו מאחוריהן וכן מדוע הן לא קודמו. ייבחנו גם השפעתם של שיקולים כלכליים, מדיניים, ביטחוניים, העלייה וההתיישבות היהודית, והיבטים הקשורים בארחות חייה של החברה הבדווית דאז.
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 1-29 |
| Number of pages | 29 |
| Journal | ישראל: כתב עת לחקר הציונות ומדינת ישראל היסטוריה, תרבות, חברה |
| Volume | 25 |
| State | Published - 2018 |
IHP publications
- ihp
- Bedouins
- Bedouins -- Housing -- Israel
- Bedouins -- Israel -- Negev
- Bedouins -- Land tenure -- Israel
- Israel -- History -- 1948-1956
- Nomads
- Weitz, Joseph -- 1890-1972
- בדואים
- בדואים בישראל -- בינוי ושיכון
- בדואים בישראל -- נגב
- בדואים בישראל -- קרקעות
- הנגבי, מיכאל
- התיישבות קבע של נוודים
- וייץ, יוסף -- 1890-1972
- ישראל -- היסטוריה -- 1948-1956
- נוודות ונוודים