Abstract
מאות בשנים התגוררו בארץ ישראל יהודים ותיקים דוברי ערבית שכונו "מוסתערבים", "מוריסקוס" או "תושבי הארץ". קהילות של יהודים אלה, שקדמו לקהילות המהגרים החדשים מספרד ומצפון אפריקה, תפסו מקום נכבד מאוד במרחב היהודי המקומי של ימי הביניים ושל ראשית העת החדשה. במוצאי ימי הביניים, עם התגברות גלי ההגירה היהודית לארץ, הלכו קהילות אלה ואיבדו ממעמדן. במאמר מבקשת המחברת לעמוד על טיבה של הערבית של יהודי פקיעין כפי שנשתמרה בלשונם של דובריה האחרונים. המאמר דן בשאלת ייחודיה היהודיים ומרכיבה העברי מחד גיסא, ובטיב יחסה לערבית המקומית מאידך גיסא ומתמקד בכינוייהם של המועדים היהודיים. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 317-336 |
| Number of pages | 20 |
| Journal | מחקרים בלשון |
| Volume | יז-יח |
| State | Published - 2017 |
| Externally published | Yes |
IHP publications
- ihp
- Arabic language -- Spoken Arabic
- Fasts and feasts -- Judaism
- Jews -- Languages -- Hebrew influences
- Judeo-Arabic language
- Languages in contact
- Peki'in (Israel)
- Terms and phrases
- השפעות לשוניות
- חגים ומועדים (יהדות)
- יסודות עבריים בשפות יהודיות
- מוסתערבים
- מינוח
- פקיעין
- שפה ערבית מדוברת
- שפה ערבית-יהודית
RAMBI publications
- rambi
- Arabic language -- Dialects -- Eretz Israel -- History
- Arabic language -- Influence
- Fasts and feasts -- Names
- Jews -- Eretz Israel -- Languages -- History
- Judeo-Arabic language -- Eretz Israel
- Peki'in (Israel) -- History