Abstract
חוזה תורכמאנצ'אי, שנחתם בין איראן לרוסיה בפברואר 1828, נצרב בתודעה ההיסטורית האיראנית כסמל של תבוסה, אובדן לכידות טריטוריאלית, השפלה במשא ומתן עם מעצמות זרות ואובדן שטחים. מאז המהפכה האסלאמית ב- 1979 אימץ הממסד האיראני גישות שונות כלפי החוזה, המשקפות את התמורות הפוליטיות שהתחוללו ברפובליקה האסלאמית. עד העשור הראשון של המאה ה-21 הוצג החוזה כסמל לכישלון השלטון המלוכני האיראני וכאמצעי להבלטת הישגיה של המהפכה ולגיוס דעת הקהל המקומית נגד יריבים חיצוניים. הצורך להתאים את האידאולוגיה המהפכנית לנסיבות המשתנות בזירה הפנימית והבינלאומית והחרפת מאבקי הכוחות הפוליטיים וחילוקי הדעות האידאולוגיים בתוך איראן, הפכו את החוזה בשני העשורים האחרונים למכשיר לניגוח פוליטי בשירות המאבקים הפנימיים בין המחנות הפוליטיים המרכזיים (שמרנים-מהפכנים ורפורמיסטים-פרגמטים). אלה עשו שימוש גובר בחוזה כדי לספק לגיטימציה להשקפת עולמם במערכה המתמשכת על דמותה ועל דרכה של הרפובליקה האסלאמית. אף כי החוזה נותר סמל להשפלה לאומית, השימוש בו השתנה. מה שהיה בעבר סמל לעוצמתה של הרפובלקה האסלאמית ולעמידתה בפני כניעה לתכתיבי המערב, הפך סמל לכישלונותיה ולתלותה הגוברת במעצמות זרות. (מתוך המאמר)
Original language | Hebrew |
---|---|
Pages (from-to) | 191-216 |
Number of pages | 26 |
Journal | המזרח החדש |
Volume | ס"ב |
State | Published - 2023 |
IHP publications
- ihp
- China -- Foreign relations -- Iran
- Iran -- Foreign relations -- China
- Iran -- Foreign relations -- Russia
- Iran -- History
- Iran -- History -- 1979-
- Iran -- Politics and government
- Iran-Iraq War, 1980-1988
- Nuclear weapons -- Iran
- Peace treaties
- Russia -- Foreign relations -- Iran
- Soviet Union -- History -- 1985-1991
- Treaties