המאבק סביב משרת החכם באשי בקהילת זאכו בשנת 1911

קהילת זאכו, אף שלא הייתה עיר מחוז כגון מוצול, פעלה באופן עצמאי והעמידה בראשה חכם באשי שביקש לרכז בידיו את הסמכויות הגשמיות והרוחניות. גם בראשית המאה העשרים עברה משרת הרבנות בקהילה זו בירושה בתוך משפחה אחת, אך הליך זה כבר לא היה מקובל על כל פלגי החברה היהודית. אשר על כן גם בקהילה זו התגלעו חיכוכים בין שמרנים לבין אלו שכונו "חופשיים" כבר בסוף העשור הראשון של המאה העשרים. לחלופין היו אלו חיכוכים בין אנשי האליטה הישנה, שהחזיקו בעמדות הכוח בקהילה, לבין בני אליטה חדשה, שפניהם הופנו אל המערב ואשר פעלו ברוח ערכי המהפכה הצרפתית, שהדיה הגיעו לכורדיסטאן באיחור של למעלה ממאה שנים בעקבות מהפכת התורכים הצעירים. בקהילת זאכו, ואולי גם בקהילות אחרות של כורדיסטאן, למרות היותן בשולי האימפריה העות'מאנית, התחוללו לפחות חלק מן התהליכים המאפיינים את יתר קהילות האימפריה, דוגמת התרחבות הביקורת על ההנהגה על רקע האשמתה בשחיתות, והתפתחות המאבק שבין שמרנים למצדדים בקדמה ובשידוד מערכות בהנהגת הקהילה. שיאם של תהליכי התמורה שהוזכרו בא לידי ביטוי בניסיונות של גורמים חדשים בקהילות להרחיק את תלמידי החכמים ממשרת החכם באשי, או לחלופין להצר את סמכויותיהם במשרה. מעגלי הסכסוכים בתקופה הנידונה לא נותרו עניין מקומי, אלא יצאו חיש מהר למעגלים שלטוניים רחוקים כגון הרבנות הראשית באסתאנבול. יש לשים לב כי קהילת זאכו פונה בפרשה זו ישירות למרכז באסתאנבול ולמרכזים בירושלים ובחברון, ולא רק למרכזים במוצול ובבגדאד כבעבר. אין ספק כי לשיפור אמצעי התקשורת ודרכי התעבורה הייתה תרומה נכבדה להתקרבותם של יהודי זאכו למרכזים השלטוניים והיהודיים החשובים באימפריה. בהשפעת הרעיונות החדשים בעקבות מהפכת "התורכים הצעירים" שחלחלו גם לחברה היהודית נתפשה הדחת ההנהגה כהליך לגיטימי בדיוק כפי שהסולטאן הודח על ידי המהפכנים באסתאנבול. הרעיונות הללו פתחו עוד פערים וסכסוכים בחברה בשאלות כגון מקומו של הרב בקהילה, חילון, השכלה כללית ועוד. בעבר נפתרו סכסוכים, משברים והתנגשויות פנים קהילתיות על פי רוב על פי דגם שכלל פתרון הלכתי, לעתים מתוך שימוש בעונשים מנהליים דתיים דוגמת החרם והנידוי. פתרונות אלו כבר לא התאימו תמיד לאופי הסכסוך. המנהיג שמנהיגותו אותגרה נבחן לא רק ביכולתו לזהות את התסיסה בקהילתו, אלא גם ביכולתו להעריך נכונה את הכוחות החדשים שתפסו את מקום הכוחות הישנים במערכת החברתית הכלכלית הפוליטית המשתנה. (מתוך המאמר)