Abstract
המסחר המודרני מבוסס בחלקו הניכר על עסקאות בנכסים עתידיים. המשפט מכיר בעסקאות אלו וחיי הכלכלה אף מספקים להם תמריצים. מנגד, על פי ההלכה, עסקאות בנכסים עתידיים אינן תקפות משום שאין קניין בדבר שלא בא לעולם. נוצר איפא פער בין ההלכה לבין חיי המעשה. אפשר לגשר על פני פער זה בנקל, אם ננקוט להלכה את הגישה האישית ביחס להלכת דבר שלא בא לעולם. והלא מעשים בכל יום, שנערכות עסקאות בנכסים עתידיים, והצדדים סומכים דעתם עליהם, כעניין שבנוהג ובשגרה. אולם ישנו קושי לא מבוטל בהכרעה הלכתית על פי הגישה האישית. סייג סמיכות הדעת מצוי תחת ביקורת חריפה, כביכול אלו "חדשות אשר לא שמענו מעולם, לחלק בדבר שלא בא לעולם בין סמכא דעתיה או לא". המהלך שהוצג במאמר עשוי לשמש מענה לביקורת זו. האמוראים האחרונים העבירו את מרכז הכובד של הלכת דבר שלא בא לעולם מן האובייקט לסובייקט. רבא וממשיכיו הטביעו את חותמם על הסוגייה התלמודית, ומתוך כך על מגמתה ההלכתית, והכל הולך אחר החותם.
| Translated title of the contribution | Transaction over a future estate ("Davar She'lo ba la'olam):: the Metamorhosis of the Halakha |
|---|---|
| Original language | Hebrew |
| Pages (from-to) | 1-44 |
| Number of pages | 44 |
| Journal | שנתון המשפט העברי |
| Volume | 28 |
| State | Published - 2015 |
IHP publications
- ihp
- Acquisition of property
- Economics -- Religious aspects -- Judaism
- Forecasting
- Property
- דיני קניין
- יהדות וכלכלה
- עסקות עתידיות
- עתידנות