הליגה לשחרור לאומי בפלסטין המנדטורית: בין אידאולוגיה לפרקטיקה, בין שחרור לאומי לקונפליקט לאומי

מאמר זה מבקש לדון בהיסטוריה של הליגה לשחרור לאומי תוך בחינה ביקורתית ומפוכחת של הסתירות הפנימיות, המאבקים והפשרות שהובילו את מרבית חברי הליגה לתמיכה בתוכנית החלוקה. כמו כן דן המאמר בפעולות של חברי הליגה שנותרו בפלסטין במהלך המלחמה, ובעמדתם כלפיה וכלפי השלכותיה. התמקדות בליגה לשחרור לאומי בתקופה דרמטית זו של שלהי השלטון הקולניאלי הבריטי בארץ ושנות המלחמה, כך נטען במאמר, מאפשרת בחינה של האופנים שבהם המאבקים הלאומי והאנטי-קולניאלי מתחברים, אך לעיתים גם סותרים זה את זה. עוד מבקש המאמר לעמוד על האופנים שבהם הגדרות של זהות, לאומיות, מעמד ואתניות נתפסו, פורשו ואותגרו בתקופה של מאבק לאומי ואנטי-קולוניאלי, ובמיוחד על המתחים שבין אידיאולוגיה לפרקטיקה, ובין לאומיות לאינטרנציונאליזם. עמדותיה של הליגה מצביעות על הרבגוניות של השיח הפוליטי הפלסטיני בתקופה זו של שלהי המנדט הבריטי בארץ, ומראות כי שאלת חלוקת הארץ לא הייתה, וגם איננה היום, רק דיון בין שתי תנועות לאומיות אלא גם דיון וויכוח פנים-לאומי בתוך כל אחת מהתנועות הלאומיות.