הכשרה אקדמית לעבודה סוציאלית מותאמת-הקשר עם משפחות: תובנות ואתגרים

למרות ההתפתחות המושגית המואצת של עבודה סוציאלית ביקורתית המודעת ומותאמת להקשרים הרבים המשפיעים על משפחות, יש צורך רב בתרגום להכשרה לפי גישה זו. מטרת המאמר הנוכחי היא לתאר הכשרה אקדמית לעבודה עם משפחות, ברוח הגישה של עבודה סוציאלית מותאמת-הקשר. גישה זו מדגישה את האפיונים המיוחדים ואת ריבוי ההקשרים המשפיעים על המשפחה, את המורכבות, את ההיברידיות והצלבת המיקומים ואת חשיבות התפיסה הביקורתית והפוליטית של עובדים סוציאליים. המאמר סוקר בקצרה את הרקע התיאורטי, מתאר הכשרה אקדמית בגישה זו במסגרת פרקטיקום בטיפול ישיר, ודן באתגרים ובתובנות של ההכשרה לאור ניתוח נתוני הערכה של הפרקטיקום שנאספו במשך חמש שנים. ההערכה מראה כי כתיבת יומן רפלקסיבי אפשרה למשתתפות הפרקטיקום לראות את ההקשרים השונים דרך עיניהם של בני המשפחה, סייעה בהערכת תהליך ההתערבות, באינטגרציה של הרקע התיאורטי ובפיתוח רפלקסיביות וחשיבה ביקורתית. רוב משתתפות הפרקטיקום הפנימו את הגישה מותאמת-ההקשר בעזרת התמיכה הקבוצתית, המודעות לזהויותיהן, ההכרות עם כלי האבחון, והאינטגרציה של התיאוריה והפרקטיקה. בין האתגרים שעמדו בפניהן ביישום הגישה הוזכרו הפערים בין מבנה הארגון שבו התרחש הטיפול או גישתו לבין גישת הפרקטיקום, ה'עיוורון להקשר' והפחד לעזוב את אזור הנוחות. (מתוך המאמר)