היסוד הנפשי של סייג מצדיק ושל סייג פוטר

סייג מצדיק הינו מצב אשר מגן על קיום תפקידם של דיני העונשין ומעניק למעשה אופי חיובי מבחינה חברתית-משפטית. מעשה מוצדק הינו המעשה הנכון שרצוי לעשותו בנסיבות העניין. מודעות מלאה בפועל של העושה לאופיו המוצדק של המעשה הינה תנאי הכרחי וגם מספיק להתגבשות היסוד הנפשי של סייג מצדיק. דרישה מעבר למודעות הינה בבחינת דרישה לענישה על מחשבות בלבד. לעומת זאת, סייג פוטר אינו מצדיק את עשיית המעשה, ומעשה שנעשה בתנאים של סייג פוטר הינו מעשה אסור ופסול, אשר יש להימנע מעשייתו ולמנוע את עשייתו. הלחץ הנפשי שהעושה נמצא בו הוא הסיבה העיקרית שעומדת ביסודו של סייג פוטר, ומכאן שמודעות מלאה בפועל הינה תנאי הכרחי להתגבשות היסוד הנפשי של סייג פוטר, אך לא תנאי מספיק לכך. נוסף על המודעות נדרש כאמור מצב נפשי קשה, וזה מתקיים רק כאשר העושה פועל בכוונה לסכל את הסכנה, קרי, להציל את הערכים החברתיים. מכאן, שני תנאים הכרחיים להתגבשות היסוד הנפשי של סייג פוטר: מטרה מרכזית להציל את הערך החברתי הנתון בסכנה וסיבתיות נפשית הקושרת בין הסכנה לבין פעולת ההצלה. בהתקיים היסוד העובדתי בלבד של סייג מצדיק, הפגיעה בערך החברתי המוגן אינה אנטי-חברתית. מבחינת דיני העונשין (עברה מושלמת וניסיון) קיימת זהות מהותית בין המקרה שבו אין כלל פגיעה ממשית בערך החברתי המוגן לבין המקרה שבו יש פגיעה בערך החברתי המוגן אך היא אינה אנטי-חברתית. לפיכך דינו של המקרה שבו התקיימו היסודות האובייקטיביים של סייג מצדיק אך לא התקיים היסוד הנפשי הנדרש זהה לדינו של המקרה הפלילי שבו לא התרחשה כלל פגיעה ממשית בערך החברתי המוגן, קרי, ניסיון בלתי-צליח. כך העושה זוכה בהקלה לעומת העברה המושלמת. לעומת זאת, סייג פוטר אינו שולל את האופי האנטי-חברתי של הפגיעה בערך החברתי המוגן. בהתקיים היסוד העובדתי בלבד של סייג פוטר, הפגיעה בערך החברתי המוגן הינה אנטי-חברתית. לפיכך מצב זה שונה מן המצב של ניסיון בלתי-צליח. זאת ועוד, עושה שאינו מודע להתקיימות היסודות האובייקטיביים של סייג פוטר - למשל, עושה שאינו מודע לקיומה של הסכנה הקיומית - גם אינו נמצא במצב נפשי חמור, ועל כן הסיבה העיקרית שעומדת ביסוד השחרור מאחריות פלילית אינה מתקיימת. במצב זה העושה נושא באחריות פלילית לעברה מושלמת, אם כי הוא יזכה בהקלה בעונש בשל הצלת הערך החברתי שהיה נתון בסכנה. (מתוך המאמר)