Abstract
המאמר מתמקד בשאלה: עד כמה רכיבים בתוך הדקדוק תלויים או לא תלויים זה בזה? הנושא שעל הפרק הוא מידת האוטונומיה של התחביר - אותו רכיב בדקדוק שמצרף מלים לצירופים גדולים יותר ולמשפטים שלמים, ואף גוזר משפט אחד ממשנהו - מרכיבים אחרים בדקדוק. באופן עקרוני, אפשר לשאול שאלות דומות לגבי מידת ההשפעה של כל רכיב ורכיב בדקדוק על התחביר: הפונולוגיה (תורת ההגה), המורפולוגיה (תורת הצורות), הסמנטיקה (תורת המשמעות) והפרגמטיקה (תורת השימוש). בפועל, המחבר מתרכז בהיבטי משמעות בלבד, כלומר היבטים סמנטיים ופרגמטיים. השאלה שעל הפרק היא באיזו מידה כללי התחביר רגישים למידע שמתייחס למשמעות או לפונקציה התקשורתית של המבע הלשוני, או לחילופין, באיזו מידה הם אוטונומיים מהם. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 35-64 |
| Number of pages | 30 |
| Journal | שפה ומוח |
| Volume | 10 |
| State | Published - 2011 |
IHP publications
- ihp
- Hebrew language
- Hebrew language -- Phonetics
- Hebrew language -- Syntax
- Language and languages -- Philosophy
- Semantics
- חומסקי, נעם
- מושא (תחביר)
- סמנטיקה
- פונטיקה עברית
- פילוסופיה ושפה
- שפה עברית
- תחביר עברי