הזכות לפרסום ושימושים פרודיים: הרהורים בעקבות הלכת נספרסו נ' אספרסו קלאב

מרים מרקוביץ-ביטון; הלל בילואר; אופק אפרים אללוף

הזכות לפרסום ושימושים פרודיים: הרהורים בעקבות הלכת נספרסו נ' אספרסו קלאב

מרים מרקוביץ-ביטון
, הלל בילואר
, אופק אפרים אללוף

Bar-Ilan University - Yaacov Herzog Faculty of Law

Research output: Chapter in Book/Report/Conference proceeding › Chapter

Abstract

המאמר עוסק בפסק דינו החשוב של השופט הנדל בענין נספרסו נ' אספרסו קלאב
בנוגע לסוגיה שהושארה בצריך עיון בפסק הדין: נקודת האיזון שבין חופש הביטוי
והערך החברתי בקיום שיח חופשי וביקורתי ובין הזכות לפרסום.
המאמר מציג את הזכות לפרסום ומנתח את תוכנה של הזכות בדין האמריקני
והישראלי. בהמשך, המאמר מדגים כיצד שימוש פרודי בדמותו של אדם עשוי לעיתים לעורר מתח בין הזכות לפרסום ובין זכויות ואינטרסים נוספים, כגון חופש הביטוי והאינטרס החברתי ביצירת שיח ציבורי עשיר, פורה וביקורתי. המאמר סוקר את מבחני האיזון השונים שפותחו בדין האמריקני לשם איזון בין האינטרסים המתחרים, ועומד על היתרונות והחסרונות של כל אחד מאותם מבחנים.
לאחר בחינת מבחני האיזון השונים, ובהינתן הקשיים הקיימים בכל אחד ממבחני
האיזון שפותחו בדין האמריקני, המאמר ממליץ לאמץ לדין הישראלי את "מבחן
הדומיננטיות", שבוחן אם המטרה הדומיננטית הגלומה בשימוש היא אכן פרודית,
ומקדמת עקרונות אקספרסיביים וביקורתיים של חופש ביטוי, או שמא מדובר בשימוש שמטרתו הדומיננטית היא מסחרית, כשהשימוש המסחרי "מוסווה" במעטפת הפרודיה, בניסיון לחסנו מ טענות להפרת הזכות לפרסום. המאמר מסביר כי מבחן זה הוא המתאים ביותר לבחינת שימושים פרודיים בתדמית המוגנת על ידי הזכות לפרסום, בשים לב למאפיינים הייחודיים של השימוש הפרודי, ושל הזכות לפרסום.
בשלב האחרון, המאמר מתמודד עם אחת מטענות הביקורת המרכזיות שהועלו נגד
מבחן הדומיננטיות – שלפיה מבחן זה הוא שרירותי מדי, ואינו מספק כללים מנחים
לבחינת המטרה הדומיננטית של השימוש. בכדי להתגבר על קושי זה, המאמר מסביר כי בתי המשפט מיישמים במגוון רחב של הקשרים משפטיים מבחנים הבוחנים מהי "המטרה הדומיננטית" מבין שלל המטרות העומדות בבסיס הפעולה הנבחנת, ומציע למלא את מבחן הדומיננטיות בתוכן ממשי על ידי אימוץ ופיתוח של מבחני עזר. גם פתרון זה הוא בהשראת דרכו השיפוטית של השופט הנדל, אשר הציע בעצמו את אימוצו של "מבחן ההקשר", הבוחן את ההקשר הרחב והחברתי האופף את השימוש הקונקרטי בדמותו של מי שטוען כי הופרה זכותו לפרסום. לסיום, לצד מבחן זה, הפועל מעל, לצד ובגדרי כלל מבחני העזר, המאמר ממליץ לאמץ שלושה מבחני עזר נוספים – את "מבחן ההטעיה", את "מבחן תחליף השוק" ואת "מבחן חיוניות השימוש", כאשר המטרה העליונה )"הדומיננטית"( של מבחני עזר אלו היא להקל על בית המשפט בבואו לזקק את מטרתו הדומיננטי של השימוש – כשימוש פרודי- ביקורתי בעיקרו, או כשימוש מסחרי במהותו, שאינו מקדם בצורה מהותית את ערכי הביקורת והאקספרסיביות של חופש הביטוי.
הכותבים מדגישים כי מבחנים אלו הם בגדר הצעה בלבד – נקודת מוצא לדיון, אשר
רחוקים מלנעול את הדיון. המאמר מחדד כי יש להמשיך ולפתח את הדיון סביב
מבחנים אלו, ולהוסיף להם מבחני עזר נוספים, בכדי לדייק את היקף ההגנה הראוי
שיש לתת לזכות לפרסום ביחס לשימושים פרודיים – והכול על גבי הבסיס המוצק
שמוריש לנו השופט הנדל לקיום דיון זה.

Original language	Hebrew
Title of host publication	ספר ניל הנדל
Editors	אלכס שטיין, שחר ליפשיץ, הדר דנציג-רוזנברג, עדיאל זימרן
State	Accepted/In press - 2025

Cite this

מרקוביץ-ביטון, מרים ; בילואר, הלל ; אללוף, אופק אפרים. / הזכות לפרסום ושימושים פרודיים : הרהורים בעקבות הלכת נספרסו נ' אספרסו קלאב. ספר ניל הנדל. editor / אלכס שטיין ; שחר ליפשיץ ; הדר דנציג-רוזנברג ; עדיאל זימרן. 2025.

@inbook{df3c1ff6aaa24b2190cf8a7ee6527f5b,

title = "הזכות לפרסום ושימושים פרודיים: הרהורים בעקבות הלכת נספרסו נ' אספרסו קלאב",

abstract = "המאמר עוסק בפסק דינו החשוב של השופט הנדל בענין נספרסו נ' אספרסו קלאב בנוגע לסוגיה שהושארה בצריך עיון בפסק הדין: נקודת האיזון שבין חופש הביטוי והערך החברתי בקיום שיח חופשי וביקורתי ובין הזכות לפרסום. המאמר מציג את הזכות לפרסום ומנתח את תוכנה של הזכות בדין האמריקני והישראלי. בהמשך, המאמר מדגים כיצד שימוש פרודי בדמותו של אדם עשוי לעיתים לעורר מתח בין הזכות לפרסום ובין זכויות ואינטרסים נוספים, כגון חופש הביטוי והאינטרס החברתי ביצירת שיח ציבורי עשיר, פורה וביקורתי. המאמר סוקר את מבחני האיזון השונים שפותחו בדין האמריקני לשם איזון בין האינטרסים המתחרים, ועומד על היתרונות והחסרונות של כל אחד מאותם מבחנים. לאחר בחינת מבחני האיזון השונים, ובהינתן הקשיים הקיימים בכל אחד ממבחני האיזון שפותחו בדין האמריקני, המאמר ממליץ לאמץ לדין הישראלי את {"}מבחן הדומיננטיות{"}, שבוחן אם המטרה הדומיננטית הגלומה בשימוש היא אכן פרודית, ומקדמת עקרונות אקספרסיביים וביקורתיים של חופש ביטוי, או שמא מדובר בשימוש שמטרתו הדומיננטית היא מסחרית, כשהשימוש המסחרי {"}מוסווה{"} במעטפת הפרודיה, בניסיון לחסנו מ טענות להפרת הזכות לפרסום. המאמר מסביר כי מבחן זה הוא המתאים ביותר לבחינת שימושים פרודיים בתדמית המוגנת על ידי הזכות לפרסום, בשים לב למאפיינים הייחודיים של השימוש הפרודי, ושל הזכות לפרסום. בשלב האחרון, המאמר מתמודד עם אחת מטענות הביקורת המרכזיות שהועלו נגד מבחן הדומיננטיות – שלפיה מבחן זה הוא שרירותי מדי, ואינו מספק כללים מנחים לבחינת המטרה הדומיננטית של השימוש. בכדי להתגבר על קושי זה, המאמר מסביר כי בתי המשפט מיישמים במגוון רחב של הקשרים משפטיים מבחנים הבוחנים מהי {"}המטרה הדומיננטית{"} מבין שלל המטרות העומדות בבסיס הפעולה הנבחנת, ומציע למלא את מבחן הדומיננטיות בתוכן ממשי על ידי אימוץ ופיתוח של מבחני עזר. גם פתרון זה הוא בהשראת דרכו השיפוטית של השופט הנדל, אשר הציע בעצמו את אימוצו של {"}מבחן ההקשר{"}, הבוחן את ההקשר הרחב והחברתי האופף את השימוש הקונקרטי בדמותו של מי שטוען כי הופרה זכותו לפרסום. לסיום, לצד מבחן זה, הפועל מעל, לצד ובגדרי כלל מבחני העזר, המאמר ממליץ לאמץ שלושה מבחני עזר נוספים – את {"}מבחן ההטעיה{"}, את {"}מבחן תחליף השוק{"} ואת {"}מבחן חיוניות השימוש{"}, כאשר המטרה העליונה ){"}הדומיננטית{"}( של מבחני עזר אלו היא להקל על בית המשפט בבואו לזקק את מטרתו הדומיננטי של השימוש – כשימוש פרודי- ביקורתי בעיקרו, או כשימוש מסחרי במהותו, שאינו מקדם בצורה מהותית את ערכי הביקורת והאקספרסיביות של חופש הביטוי. הכותבים מדגישים כי מבחנים אלו הם בגדר הצעה בלבד – נקודת מוצא לדיון, אשר רחוקים מלנעול את הדיון. המאמר מחדד כי יש להמשיך ולפתח את הדיון סביב מבחנים אלו, ולהוסיף להם מבחני עזר נוספים, בכדי לדייק את היקף ההגנה הראוי שיש לתת לזכות לפרסום ביחס לשימושים פרודיים – והכול על גבי הבסיס המוצק שמוריש לנו השופט הנדל לקיום דיון זה.",

author = "מרים מרקוביץ-ביטון and הלל בילואר and אללוף, \{אופק אפרים\}",

year = "2025",

language = "עברית",

editor = "אלכס שטיין and שחר ליפשיץ and הדר דנציג-רוזנברג and עדיאל זימרן",

booktitle = "ספר ניל הנדל",

}

הזכות לפרסום ושימושים פרודיים: הרהורים בעקבות הלכת נספרסו נ' אספרסו קלאב. / מרקוביץ-ביטון, מרים; בילואר, הלל; אללוף, אופק אפרים.
ספר ניל הנדל. ed. / אלכס שטיין; שחר ליפשיץ; הדר דנציג-רוזנברג; עדיאל זימרן. 2025.

Research output: Chapter in Book/Report/Conference proceeding › Chapter

TY - CHAP

T1 - הזכות לפרסום ושימושים פרודיים

T2 - הרהורים בעקבות הלכת נספרסו נ' אספרסו קלאב

AU - מרקוביץ-ביטון, מרים

AU - בילואר, הלל

AU - אללוף, אופק אפרים

PY - 2025

Y1 - 2025

N2 - המאמר עוסק בפסק דינו החשוב של השופט הנדל בענין נספרסו נ' אספרסו קלאב בנוגע לסוגיה שהושארה בצריך עיון בפסק הדין: נקודת האיזון שבין חופש הביטוי והערך החברתי בקיום שיח חופשי וביקורתי ובין הזכות לפרסום. המאמר מציג את הזכות לפרסום ומנתח את תוכנה של הזכות בדין האמריקני והישראלי. בהמשך, המאמר מדגים כיצד שימוש פרודי בדמותו של אדם עשוי לעיתים לעורר מתח בין הזכות לפרסום ובין זכויות ואינטרסים נוספים, כגון חופש הביטוי והאינטרס החברתי ביצירת שיח ציבורי עשיר, פורה וביקורתי. המאמר סוקר את מבחני האיזון השונים שפותחו בדין האמריקני לשם איזון בין האינטרסים המתחרים, ועומד על היתרונות והחסרונות של כל אחד מאותם מבחנים. לאחר בחינת מבחני האיזון השונים, ובהינתן הקשיים הקיימים בכל אחד ממבחני האיזון שפותחו בדין האמריקני, המאמר ממליץ לאמץ לדין הישראלי את "מבחן הדומיננטיות", שבוחן אם המטרה הדומיננטית הגלומה בשימוש היא אכן פרודית, ומקדמת עקרונות אקספרסיביים וביקורתיים של חופש ביטוי, או שמא מדובר בשימוש שמטרתו הדומיננטית היא מסחרית, כשהשימוש המסחרי "מוסווה" במעטפת הפרודיה, בניסיון לחסנו מ טענות להפרת הזכות לפרסום. המאמר מסביר כי מבחן זה הוא המתאים ביותר לבחינת שימושים פרודיים בתדמית המוגנת על ידי הזכות לפרסום, בשים לב למאפיינים הייחודיים של השימוש הפרודי, ושל הזכות לפרסום. בשלב האחרון, המאמר מתמודד עם אחת מטענות הביקורת המרכזיות שהועלו נגד מבחן הדומיננטיות – שלפיה מבחן זה הוא שרירותי מדי, ואינו מספק כללים מנחים לבחינת המטרה הדומיננטית של השימוש. בכדי להתגבר על קושי זה, המאמר מסביר כי בתי המשפט מיישמים במגוון רחב של הקשרים משפטיים מבחנים הבוחנים מהי "המטרה הדומיננטית" מבין שלל המטרות העומדות בבסיס הפעולה הנבחנת, ומציע למלא את מבחן הדומיננטיות בתוכן ממשי על ידי אימוץ ופיתוח של מבחני עזר. גם פתרון זה הוא בהשראת דרכו השיפוטית של השופט הנדל, אשר הציע בעצמו את אימוצו של "מבחן ההקשר", הבוחן את ההקשר הרחב והחברתי האופף את השימוש הקונקרטי בדמותו של מי שטוען כי הופרה זכותו לפרסום. לסיום, לצד מבחן זה, הפועל מעל, לצד ובגדרי כלל מבחני העזר, המאמר ממליץ לאמץ שלושה מבחני עזר נוספים – את "מבחן ההטעיה", את "מבחן תחליף השוק" ואת "מבחן חיוניות השימוש", כאשר המטרה העליונה )"הדומיננטית"( של מבחני עזר אלו היא להקל על בית המשפט בבואו לזקק את מטרתו הדומיננטי של השימוש – כשימוש פרודי- ביקורתי בעיקרו, או כשימוש מסחרי במהותו, שאינו מקדם בצורה מהותית את ערכי הביקורת והאקספרסיביות של חופש הביטוי. הכותבים מדגישים כי מבחנים אלו הם בגדר הצעה בלבד – נקודת מוצא לדיון, אשר רחוקים מלנעול את הדיון. המאמר מחדד כי יש להמשיך ולפתח את הדיון סביב מבחנים אלו, ולהוסיף להם מבחני עזר נוספים, בכדי לדייק את היקף ההגנה הראוי שיש לתת לזכות לפרסום ביחס לשימושים פרודיים – והכול על גבי הבסיס המוצק שמוריש לנו השופט הנדל לקיום דיון זה.

AB - המאמר עוסק בפסק דינו החשוב של השופט הנדל בענין נספרסו נ' אספרסו קלאב בנוגע לסוגיה שהושארה בצריך עיון בפסק הדין: נקודת האיזון שבין חופש הביטוי והערך החברתי בקיום שיח חופשי וביקורתי ובין הזכות לפרסום. המאמר מציג את הזכות לפרסום ומנתח את תוכנה של הזכות בדין האמריקני והישראלי. בהמשך, המאמר מדגים כיצד שימוש פרודי בדמותו של אדם עשוי לעיתים לעורר מתח בין הזכות לפרסום ובין זכויות ואינטרסים נוספים, כגון חופש הביטוי והאינטרס החברתי ביצירת שיח ציבורי עשיר, פורה וביקורתי. המאמר סוקר את מבחני האיזון השונים שפותחו בדין האמריקני לשם איזון בין האינטרסים המתחרים, ועומד על היתרונות והחסרונות של כל אחד מאותם מבחנים. לאחר בחינת מבחני האיזון השונים, ובהינתן הקשיים הקיימים בכל אחד ממבחני האיזון שפותחו בדין האמריקני, המאמר ממליץ לאמץ לדין הישראלי את "מבחן הדומיננטיות", שבוחן אם המטרה הדומיננטית הגלומה בשימוש היא אכן פרודית, ומקדמת עקרונות אקספרסיביים וביקורתיים של חופש ביטוי, או שמא מדובר בשימוש שמטרתו הדומיננטית היא מסחרית, כשהשימוש המסחרי "מוסווה" במעטפת הפרודיה, בניסיון לחסנו מ טענות להפרת הזכות לפרסום. המאמר מסביר כי מבחן זה הוא המתאים ביותר לבחינת שימושים פרודיים בתדמית המוגנת על ידי הזכות לפרסום, בשים לב למאפיינים הייחודיים של השימוש הפרודי, ושל הזכות לפרסום. בשלב האחרון, המאמר מתמודד עם אחת מטענות הביקורת המרכזיות שהועלו נגד מבחן הדומיננטיות – שלפיה מבחן זה הוא שרירותי מדי, ואינו מספק כללים מנחים לבחינת המטרה הדומיננטית של השימוש. בכדי להתגבר על קושי זה, המאמר מסביר כי בתי המשפט מיישמים במגוון רחב של הקשרים משפטיים מבחנים הבוחנים מהי "המטרה הדומיננטית" מבין שלל המטרות העומדות בבסיס הפעולה הנבחנת, ומציע למלא את מבחן הדומיננטיות בתוכן ממשי על ידי אימוץ ופיתוח של מבחני עזר. גם פתרון זה הוא בהשראת דרכו השיפוטית של השופט הנדל, אשר הציע בעצמו את אימוצו של "מבחן ההקשר", הבוחן את ההקשר הרחב והחברתי האופף את השימוש הקונקרטי בדמותו של מי שטוען כי הופרה זכותו לפרסום. לסיום, לצד מבחן זה, הפועל מעל, לצד ובגדרי כלל מבחני העזר, המאמר ממליץ לאמץ שלושה מבחני עזר נוספים – את "מבחן ההטעיה", את "מבחן תחליף השוק" ואת "מבחן חיוניות השימוש", כאשר המטרה העליונה )"הדומיננטית"( של מבחני עזר אלו היא להקל על בית המשפט בבואו לזקק את מטרתו הדומיננטי של השימוש – כשימוש פרודי- ביקורתי בעיקרו, או כשימוש מסחרי במהותו, שאינו מקדם בצורה מהותית את ערכי הביקורת והאקספרסיביות של חופש הביטוי. הכותבים מדגישים כי מבחנים אלו הם בגדר הצעה בלבד – נקודת מוצא לדיון, אשר רחוקים מלנעול את הדיון. המאמר מחדד כי יש להמשיך ולפתח את הדיון סביב מבחנים אלו, ולהוסיף להם מבחני עזר נוספים, בכדי לדייק את היקף ההגנה הראוי שיש לתת לזכות לפרסום ביחס לשימושים פרודיים – והכול על גבי הבסיס המוצק שמוריש לנו השופט הנדל לקיום דיון זה.

M3 - פרק

BT - ספר ניל הנדל

A2 - שטיין, אלכס

A2 - ליפשיץ, שחר

A2 - דנציג-רוזנברג, הדר

A2 - זימרן, עדיאל

ER -