Abstract
המאמר עוסק בספרות חז"ל ובסוגיה מתי ומדוע הומצא המונח "גוי" כשם כללי לכל מי שאיננו יהודי. לכאורה, זהו מונח מובן מאליו, ולכן לא זכה עד כה לתשומת לב מחקרית, גם כאשר שאלת יחסם של חז"ל לגויים שבה ועלתה בספרות המחקרית מהמאה התשע-עשרה ואילך. המאמר אינו עוסק ביחס לגוי, בדימוייו, ואף לא בשאלת הגבולות בינו לבין היהודי, אלא בעצם הקטגוריה של 'גוי', המחלקת את המציאות באופן בינארי: יהודים מול כל השאר, המוכללים בקבוצה אחת. מהלך הבינאריזציה החזל"י ניכר בשני מאפיינים: בהפיכת ריבוי ה'גויים' לריבוי שבתוך אחדות, ובהמרת המרחב המטושטש שבין יהודים לגויים בגבול חד וברור. כדי להציג סינתיזה רחבה, מסתמך המאמר, מלבד על העיונים הטקסטואליים, גם על מחקרים קיימים בתחומים שונים בחקר המקרא וספרות בית שני. הקונספטואליזציה החז"לית חושפת שלב חשוב בהבשלת ההפרדה: חשוב עד כדי כך שניתן לראות בו שיח חדש, שיח 'יהודי-גוי' בינארי וטוטאלי. המאמר מבקש להראות שהמעבר מן המונח המקראי "נוכרי" למונח החז"לי "גוי" אינו רק חילוף טרמינולוגי, אלא שהוא חלק ממהפכה רחבה יותר בתפיסה העצמית היהודית, ובה בעת גם בתפיסת כל מי שאיננו יהודי.
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 361-438 |
| Number of pages | 78 |
| Journal | תעודה |
| Volume | כ"ו |
| State | Published - 2014 |
IHP publications
- ihp
- Gentiles
- Hebrew language -- Terms and phrases
- Rabbinical literature