Abstract
במאמר זה מדווחים ממצאים ממחקר פנומנולוגי שבדק את מהות התקווה בקרב אנשים שלקו בתסמונת פוסט-טראומטית כרונית כתוצאה ממלחמה, נפילה בשבי או פעילות מבצעית. יודגשו המשמעויות שנפגעי התסמונת עצמם מייחסים לתקווה, ומהן עולה שהתקווה היא תופעה דיאלקטית רב-ממדית ובה שלוש סתירות: היא מתפתחת אך גם נעצרת; הפרט מודע וגם אינו מודע לו; עוצמתה מתחזקת והיא מחזקת את הפרט, אך עוצמתה נחלשת והיא מחלישה את הפרט. הבנות אלה על אודות מהות התקווה אצל נפגעי פוסט-טראומה נבחנות בזיקה לתיאוריות מתחומי הפסיכולוגיה ההתפתחותית והקוגניטיבית-התנהגותית. (מתוך המאמר) שיטת המחקר מחקר איכותני-פנומנולוגי
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 162-185 |
| Number of pages | 24 |
| Journal | מגמות: רבעון למדעי ההתנהגות |
| Volume | 48 |
| Issue number | 1 |
| State | Published - 2011 |
IHP publications
- ihp
- Hope
- Post-traumatic stress disorder