הבדואי ששאל את הנביא שאלות: החנבלים המאוחרים והחייאת המיתוס של אבו רזין אל-עקילי

L. Holtsman

הבדואי ששאל את הנביא שאלות: החנבלים המאוחרים והחייאת המיתוס של אבו רזין אל-עקילי

Translated title of the contribution: The Bedouin Who Asked Questions: The Later Ḥanbalites and the Revival of the Myth of Abū Razīn al-ʿUqaylī

L. Holtsman

Department of Arabic

Bar-Ilan University

Research output: Contribution to conference › Paper › peer-review

Abstract

המקורות הביוגרפיים מהתקופה הממלוכית מרבים להדגיש את יחסו הסובלני והאוהד של התיאולוג החנבלי החשוב אבן תימיה (מ' 1328) לשאלות שהופנו אליו על ידי הציבור הרחב. בעוד התיאולוגים האשערים אסרו על אל-עאמה (ההמון, עם הארץ) לשאול שאלות על תוארי האל כפי שהם מתוארים בקוראן ובספרות החדית', אבן תימיה נהג לענות לכל שאלה שהופנתה אליו בנושא זה באריכות ובפירוט. הגישה האשערית משתקפת בחיבורו של אבו חאמד אל-ע'זאלי (מ' 1111), אלג'אם אל-עואם ען עלם אל-כלאם (אודות ההכרח לרסן את שאלותיהם של המוני העם בנושאים של מדע הכלאם). אל-ע'זאלי מאשש את היחס המזלזל להמון העם ושאלותיהם בעדויות היסטוריות מתוך ספרות החדית', וטוען כי "כשם שאין לתת לתינוק יונק לאכול חתיכת בשר, כך אין לאפשר לאדם הפשוט לשאול שאלות על הפסוקים המגשימים בקוראן". גישתו האליטיסטית של אל-ע'זאלי אומצה על ידי התיאולוגים האשערים לדורותיהם, והשפיעה על הקשר בינם ובין הציבור הרחב. לעומת אל-ע'זאלי והתיאולוגים האשערים, אבן תימיה – כך על פי עדות תלמידו הקרוב סראג' אלדין אל-בזאר (מ' 1349) "נענה לכל בקשה וענה על כל שאלה". ההרצאה שלפנינו חושפת לראשונה את המקורות הטקסטואליים מתוך ספרות החדית' אשר אבן תימיה נשען עליהם כדי לחזק את גישתו הייחודית. אבן תימיה, ומאוחר יותר תלמידו אבן קים אל-ג'וזיה (מ' 1350, להלן החנבלים המאוחרים), אימצו במלואו את קורפוס המסורות המיוחס לצחאבי אבו רזין אל-עקילי. קורפוס זה מציג את דמותו של בדואי פיקח ובוטה, אשר שאל את הנביא מוחמד שאלות בנושאים תיאולוגיים, והנביא ענה על שאלותיו, אחת לאחת. החנבלים המאוחרים החיו את המיתוס של אבו רזין ותיארו אותו כמופת להתנהגות דתית בריאה וטובה. באמצעות דמותו של אבו רזין, עודדו החנבלים המאוחרים את פשוטי העם לשאול שאלות בכל נושא שעניין אותם. קשר זה, של שאלות ותשובות, מסביר את הזיקה העמוקה של עם הארץ לאבן תימיה בחייו ובמותו.ההרצאה מציגה את אחד מהמימצאים המרכזיים בפרוייקט מחקר אשר נתמך על ידי האקדמיה הישראלית למדעים (ISF 79/10). ממצאי הפרוייקט פורסמו לאחרונה בספרי Anthropomorphism in Islam: The Challenge of Traditionalism (700-1350), Edinburgh University Press 2018 וכן בסידרה של 8 מאמרים שיצאו לאור בכתבי עת שפיטים וקבצי מאמרים בין 2013 ל-2018.

Translated title of the contribution	The Bedouin Who Asked Questions: The Later Ḥanbalites and the Revival of the Myth of Abū Razīn al-ʿUqaylī
Original language	Hebrew
State	Published - 7 Jun 2018
Event	the 42nd Annual Conference of the Middle East and Islamic Studies Association of Israel (MEISAI), - MEISAI, Tel Aviv, Israel Duration: 7 Jun 2018 → 7 Jun 2018 https://drive.google.com/file/d/1B5TWh6Ybp-NxVJnLWryG1FH9yLrge_k2/view (Website)

Conference

Conference	the 42nd Annual Conference of the Middle East and Islamic Studies Association of Israel (MEISAI),
Country/Territory	Israel
City	Tel Aviv
Period	7/06/18 → 7/06/18
Internet address	https://drive.google.com/file/d/1B5TWh6Ybp-NxVJnLWryG1FH9yLrge_k2/view (Website)

Cite this

@conference{267fae84e4824121a66ba7734cd94ad0,

title = "הבדואי ששאל את הנביא שאלות: החנבלים המאוחרים והחייאת המיתוס של אבו רזין אל-עקילי",

abstract = "המקורות הביוגרפיים מהתקופה הממלוכית מרבים להדגיש את יחסו הסובלני והאוהד של התיאולוג החנבלי החשוב אבן תימיה (מ' 1328) לשאלות שהופנו אליו על ידי הציבור הרחב. בעוד התיאולוגים האשערים אסרו על אל-עאמה (ההמון, עם הארץ) לשאול שאלות על תוארי האל כפי שהם מתוארים בקוראן ובספרות החדית', אבן תימיה נהג לענות לכל שאלה שהופנתה אליו בנושא זה באריכות ובפירוט. הגישה האשערית משתקפת בחיבורו של אבו חאמד אל-ע'זאלי (מ' 1111), אלג'אם אל-עואם ען עלם אל-כלאם (אודות ההכרח לרסן את שאלותיהם של המוני העם בנושאים של מדע הכלאם). אל-ע'זאלי מאשש את היחס המזלזל להמון העם ושאלותיהם בעדויות היסטוריות מתוך ספרות החדית', וטוען כי {"}כשם שאין לתת לתינוק יונק לאכול חתיכת בשר, כך אין לאפשר לאדם הפשוט לשאול שאלות על הפסוקים המגשימים בקוראן{"}. גישתו האליטיסטית של אל-ע'זאלי אומצה על ידי התיאולוגים האשערים לדורותיהם, והשפיעה על הקשר בינם ובין הציבור הרחב. לעומת אל-ע'זאלי והתיאולוגים האשערים, אבן תימיה – כך על פי עדות תלמידו הקרוב סראג' אלדין אל-בזאר (מ' 1349) {"}נענה לכל בקשה וענה על כל שאלה{"}. ההרצאה שלפנינו חושפת לראשונה את המקורות הטקסטואליים מתוך ספרות החדית' אשר אבן תימיה נשען עליהם כדי לחזק את גישתו הייחודית. אבן תימיה, ומאוחר יותר תלמידו אבן קים אל-ג'וזיה (מ' 1350, להלן החנבלים המאוחרים), אימצו במלואו את קורפוס המסורות המיוחס לצחאבי אבו רזין אל-עקילי. קורפוס זה מציג את דמותו של בדואי פיקח ובוטה, אשר שאל את הנביא מוחמד שאלות בנושאים תיאולוגיים, והנביא ענה על שאלותיו, אחת לאחת. החנבלים המאוחרים החיו את המיתוס של אבו רזין ותיארו אותו כמופת להתנהגות דתית בריאה וטובה. באמצעות דמותו של אבו רזין, עודדו החנבלים המאוחרים את פשוטי העם לשאול שאלות בכל נושא שעניין אותם. קשר זה, של שאלות ותשובות, מסביר את הזיקה העמוקה של עם הארץ לאבן תימיה בחייו ובמותו.ההרצאה מציגה את אחד מהמימצאים המרכזיים בפרוייקט מחקר אשר נתמך על ידי האקדמיה הישראלית למדעים (ISF 79/10). ממצאי הפרוייקט פורסמו לאחרונה בספרי Anthropomorphism in Islam: The Challenge of Traditionalism (700-1350), Edinburgh University Press 2018 וכן בסידרה של 8 מאמרים שיצאו לאור בכתבי עת שפיטים וקבצי מאמרים בין 2013 ל-2018.",

author = "L. Holtsman",

year = "2018",

month = jun,

day = "7",

language = "עברית",

note = "the 42nd Annual Conference of the Middle East and Islamic Studies Association of Israel (MEISAI), ; Conference date: 07-06-2018 Through 07-06-2018",

url = "https://drive.google.com/file/d/1B5TWh6Ybp-NxVJnLWryG1FH9yLrge_k2/view",

}

הבדואי ששאל את הנביא שאלות: החנבלים המאוחרים והחייאת המיתוס של אבו רזין אל-עקילי. / Holtsman, L.
2018. Paper presented at the 42nd Annual Conference of the Middle East and Islamic Studies Association of Israel (MEISAI), Tel Aviv, Israel.

Research output: Contribution to conference › Paper › peer-review

TY - CONF

T1 - הבדואי ששאל את הנביא שאלות

T2 - the 42nd Annual Conference of the Middle East and Islamic Studies Association of Israel (MEISAI),

AU - Holtsman, L.

PY - 2018/6/7

Y1 - 2018/6/7

N2 - המקורות הביוגרפיים מהתקופה הממלוכית מרבים להדגיש את יחסו הסובלני והאוהד של התיאולוג החנבלי החשוב אבן תימיה (מ' 1328) לשאלות שהופנו אליו על ידי הציבור הרחב. בעוד התיאולוגים האשערים אסרו על אל-עאמה (ההמון, עם הארץ) לשאול שאלות על תוארי האל כפי שהם מתוארים בקוראן ובספרות החדית', אבן תימיה נהג לענות לכל שאלה שהופנתה אליו בנושא זה באריכות ובפירוט. הגישה האשערית משתקפת בחיבורו של אבו חאמד אל-ע'זאלי (מ' 1111), אלג'אם אל-עואם ען עלם אל-כלאם (אודות ההכרח לרסן את שאלותיהם של המוני העם בנושאים של מדע הכלאם). אל-ע'זאלי מאשש את היחס המזלזל להמון העם ושאלותיהם בעדויות היסטוריות מתוך ספרות החדית', וטוען כי "כשם שאין לתת לתינוק יונק לאכול חתיכת בשר, כך אין לאפשר לאדם הפשוט לשאול שאלות על הפסוקים המגשימים בקוראן". גישתו האליטיסטית של אל-ע'זאלי אומצה על ידי התיאולוגים האשערים לדורותיהם, והשפיעה על הקשר בינם ובין הציבור הרחב. לעומת אל-ע'זאלי והתיאולוגים האשערים, אבן תימיה – כך על פי עדות תלמידו הקרוב סראג' אלדין אל-בזאר (מ' 1349) "נענה לכל בקשה וענה על כל שאלה". ההרצאה שלפנינו חושפת לראשונה את המקורות הטקסטואליים מתוך ספרות החדית' אשר אבן תימיה נשען עליהם כדי לחזק את גישתו הייחודית. אבן תימיה, ומאוחר יותר תלמידו אבן קים אל-ג'וזיה (מ' 1350, להלן החנבלים המאוחרים), אימצו במלואו את קורפוס המסורות המיוחס לצחאבי אבו רזין אל-עקילי. קורפוס זה מציג את דמותו של בדואי פיקח ובוטה, אשר שאל את הנביא מוחמד שאלות בנושאים תיאולוגיים, והנביא ענה על שאלותיו, אחת לאחת. החנבלים המאוחרים החיו את המיתוס של אבו רזין ותיארו אותו כמופת להתנהגות דתית בריאה וטובה. באמצעות דמותו של אבו רזין, עודדו החנבלים המאוחרים את פשוטי העם לשאול שאלות בכל נושא שעניין אותם. קשר זה, של שאלות ותשובות, מסביר את הזיקה העמוקה של עם הארץ לאבן תימיה בחייו ובמותו.ההרצאה מציגה את אחד מהמימצאים המרכזיים בפרוייקט מחקר אשר נתמך על ידי האקדמיה הישראלית למדעים (ISF 79/10). ממצאי הפרוייקט פורסמו לאחרונה בספרי Anthropomorphism in Islam: The Challenge of Traditionalism (700-1350), Edinburgh University Press 2018 וכן בסידרה של 8 מאמרים שיצאו לאור בכתבי עת שפיטים וקבצי מאמרים בין 2013 ל-2018.

AB - המקורות הביוגרפיים מהתקופה הממלוכית מרבים להדגיש את יחסו הסובלני והאוהד של התיאולוג החנבלי החשוב אבן תימיה (מ' 1328) לשאלות שהופנו אליו על ידי הציבור הרחב. בעוד התיאולוגים האשערים אסרו על אל-עאמה (ההמון, עם הארץ) לשאול שאלות על תוארי האל כפי שהם מתוארים בקוראן ובספרות החדית', אבן תימיה נהג לענות לכל שאלה שהופנתה אליו בנושא זה באריכות ובפירוט. הגישה האשערית משתקפת בחיבורו של אבו חאמד אל-ע'זאלי (מ' 1111), אלג'אם אל-עואם ען עלם אל-כלאם (אודות ההכרח לרסן את שאלותיהם של המוני העם בנושאים של מדע הכלאם). אל-ע'זאלי מאשש את היחס המזלזל להמון העם ושאלותיהם בעדויות היסטוריות מתוך ספרות החדית', וטוען כי "כשם שאין לתת לתינוק יונק לאכול חתיכת בשר, כך אין לאפשר לאדם הפשוט לשאול שאלות על הפסוקים המגשימים בקוראן". גישתו האליטיסטית של אל-ע'זאלי אומצה על ידי התיאולוגים האשערים לדורותיהם, והשפיעה על הקשר בינם ובין הציבור הרחב. לעומת אל-ע'זאלי והתיאולוגים האשערים, אבן תימיה – כך על פי עדות תלמידו הקרוב סראג' אלדין אל-בזאר (מ' 1349) "נענה לכל בקשה וענה על כל שאלה". ההרצאה שלפנינו חושפת לראשונה את המקורות הטקסטואליים מתוך ספרות החדית' אשר אבן תימיה נשען עליהם כדי לחזק את גישתו הייחודית. אבן תימיה, ומאוחר יותר תלמידו אבן קים אל-ג'וזיה (מ' 1350, להלן החנבלים המאוחרים), אימצו במלואו את קורפוס המסורות המיוחס לצחאבי אבו רזין אל-עקילי. קורפוס זה מציג את דמותו של בדואי פיקח ובוטה, אשר שאל את הנביא מוחמד שאלות בנושאים תיאולוגיים, והנביא ענה על שאלותיו, אחת לאחת. החנבלים המאוחרים החיו את המיתוס של אבו רזין ותיארו אותו כמופת להתנהגות דתית בריאה וטובה. באמצעות דמותו של אבו רזין, עודדו החנבלים המאוחרים את פשוטי העם לשאול שאלות בכל נושא שעניין אותם. קשר זה, של שאלות ותשובות, מסביר את הזיקה העמוקה של עם הארץ לאבן תימיה בחייו ובמותו.ההרצאה מציגה את אחד מהמימצאים המרכזיים בפרוייקט מחקר אשר נתמך על ידי האקדמיה הישראלית למדעים (ISF 79/10). ממצאי הפרוייקט פורסמו לאחרונה בספרי Anthropomorphism in Islam: The Challenge of Traditionalism (700-1350), Edinburgh University Press 2018 וכן בסידרה של 8 מאמרים שיצאו לאור בכתבי עת שפיטים וקבצי מאמרים בין 2013 ל-2018.

M3 - הרצאה

Y2 - 7 June 2018 through 7 June 2018

ER -