האנדודונט כמרכז ידע בקהילה: אחד בשביל כולם? [תקציר הרצאה]

על פי דוח מבקר המדינה לרפואת שיניים משנת 2015, רק כ-%7.5 מכלל רופאי השיניים בישראל הינם מומחים, פחות מ-150 מתוכם מומחים לטיפולי שורש, חלקם אינם מתגוררים בארץ או שאינם פעילים ולא צפוי שינוי משמעותי בשעור היחסי של האנדודונטים מכלל רופאי השיניים. במצב הנוכחי על רופא השיניים הכללי להיות בקיא ומיומן בביצוע טיפולי שורש, להתעדכן בכנסים ובימי עיון לאורך שנות פעילותו המקצועית ולהכיר טכניקות וגישות חדשות. במקביל חובה עליו להעריך את מורכבות הטיפול לפני התערבות ולשקול היטב את מיומנותו, כישוריו והציוד העומד לרשותו בבואו לטפל במקרה מסובך. מקרים מורכבים, כגון טיפולי שורש כירורגיים, טיפול בספיגות, טיפול בשיניים עם אנטומיה חריגה וכיוצא באלה, מוטב שיופנו למומחה לטיפולי שורש. במקרים אחרים, לאחר חבלה דנטלית משמעותית ובוודאי כשהשיניים החבולות לא השלימו את התפתחותן, כמו גם בכל הקשור בחידושים בתחום טיפולי שורש, יהיו לעזר רב חוות דעת או ייעוץ של אנדודונט, בעיקר בכל הקשור לפרוגנוזה של שיניים אלו. חלק ממקרים אלה דורשים לא רק מיומנות מנואלית, אלא גם ידע תיאורטי נרחב. הרפורמה בבריאות השן, שהכניסה טיפולי שיניים חינם למאות אלפי ילדים בגילאי 14-0, הפכה את המצב לבעייתי ומורכב. אם אחד מכל עשרה ילדים הזכאים לטיפולי חינם בסל יזדקק לטיפול שורש אחד בשן קבועה עקב עששת או חבלה, ייווצר צוואר בקבוק בלתי אפשרי לטיפולי מומחים. זאת ועוד, במקרים של תביעה בבתי המשפט יישפט גם רופא השיניים הכללי, ולא על פי ׳הרופא הסביר׳ אלא כפי שנקבע בבית המשפט העליון בתקדים פס״ד קליפורד, על פי מיטב הטכניקה והטיפול הרפואי הקיים. בהרצאה תידון הסוגייה האם יש דרך לגשר על הפער בין המחסור במומחים לבין הצורך בטיפול מיטבי בתחום למטופלים בכל שכבות העם. (מתוך המאמר)