Abstract
גרשם שלום חילק את תולדות הקבלה לשתי תקופות על פי יחסם של המקובלים לרעיון הגאולה. את התקופה הראשונה, עד גירוש ספרד הגדיר כ'גאולה אינדיוידואלית, גאולה מיסטית, שפירושה בריחת הפרט מתוך ההיסטוריה את קדמות ההיסטוריה'. לעומת זה, את התקופה השניה הגדיר שלום כמבטאת התייחסות אל סוף ההיסטוריה, כך שאת עיקר מהלכה של תקופת האר"י, יצירת המאה השש עשרה, ראה שלום כקשור בתהליך התיקון הקוסמי, הקולקטיבי והמשיחי. ליבס הפריד בין שתי שכבות רעיוניות שונות בספר הזוהר, כאשר השכבה שבה מתגלית משיחיות מטיפוס חדש מתייחס לחלקו האחר של הספר. באשר למשיח בחלקו העיקרי של הזוהר, שאינו כולל את ספרות ורוח האידרות, התיחס אז ליבס בקצרה, וכתב כי גם שם מפותח תיאור דמות המשיח אלא באופן אחר. השאלה כיצד נתחבר ספר בזוהר היה לקו החדש של החוקרים בהתייחסותם לזוהר כאסופה טקסטואלית של חברי הקבוצה. כותבת המאמר בספרה על הרמב"ן הבליטה את העובדה כי המאבק בין חוג הזוהר ובין חוג הרמב"ן היה קשור במקבץ גדול של תפיסות עולם שונות. היא הבהירה כי היא אינה רואה את שאלת החידוש או השמרנות כעומדת במרכז המאבק, אלא רק כסימפטום אחרון של מערכת מאבקים על מהפכה רחבה ומקיפה יותר שאת יסודותיה היא מיקדה כמאבק על תפיסות אלוהות, קוסמוס, היסטוריה ואדם שונות. המאמר מוסיף לדיון בזוהר את המיקוד הנובע מבחינה מדוקדקת של רעיונות ותימות שמקורן בחוג הרמב"ן ובתורת השמיטות. מיקוד זה יסייע להאיר את האיזורים המשיחיים הנוספים של הזוהר, אלה שאינם ממוקדים באידרות אך יוקדים מציפייה אקוטית אפוקליפטית. לטענת המחברת בחינת המשיחיות בזוהר דרך הפריזמה של חוג הרמב"ן עשויה להאיר באור חדש את הדיון ולגלות בו פנים חדשות.
Original language | Hebrew |
---|---|
Pages (from-to) | 51-98 |
Number of pages | 48 |
Journal | דעת: כתב-עת לפילוסופיה יהודית וקבלה |
Volume | 72 |
State | Published - 2012 |
IHP publications
- ihp
- Cabala
- Eschatology, Jewish
- Messianism
- Moses ben Shem Tov -- de Leon -- 1250-1305
- Nahmanides -- approximately 1195-approximately 1270
- Redemption
- Zohar
- אבולעפיה, אברהם -- מקובל -- 1241-1291
- אחרית הימים
- גאולה
- זהר (ספר)
- חישובי קיצין
- משה בן נחמן -- 1194-1270
- משה בן שם טוב -- די לאון -- נפטר 1305
- משיחיות
- עמדן, יעקב ישראל ב"ר צבי (יעב"ץ) -- 1698-1776
- קבלה