Abstract
חנוך בן פזי משתמש בדימוי האופק כדי לאפיין שתי אסכולות מרכזיות במדעי היהדות, הן בישראל, הן בתפוצות. אפיון זה משמש את בן פזי להדגשת הציווי המוסרי המוטל על העוסקים בחקר ההיסטוריה היהודית להבליט את היסוד ההומניסטי במחשבת ישראל, אהבת האדם באשר הוא אדם. טענה זו נמתחת בין שלושה קודקודים: מרטין בובר ועיסוקו ה"הומניזם עברי"; האסכולה האמריקאית של מדעי היהדות; וגישתו של עמנואל לוינס לחינוך יהודי. המשולש שנוצר בין שלושת הקודקודים האלה מייצג בעיניו של בן פזי את המורשת של מנדס-פלור, "כסרטוט מחודש של אופק מדעי היהדות". תחת עיסוק בתוכן היסטורי חברתי, דהיינו "מי היו אנשי חוכמת ישראל ומה ביקשו לעשות", מטעים בן פזי שהאופק הראוי ל"מדעי היהדות" הוא החתירה להגדיר מחדש את משמעות היהדות על ידי בחינת תרומתה לתרבות הכללית, קרי לפילוסופיה במובנה הכלל אנושי.
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Title of host publication | האם יש עוד מקום לתיקון עולם? |
| Subtitle of host publication | ספר גבורות לפול מנדס-פלור |
| Editors | שרון לבנה, בנימין פולק, אור שרף |
| Place of Publication | ירושלים |
| Pages | 74-92 |
| Number of pages | 19 |
| State | Published - 2024 |
IHP publications
- ihp
- Buber, Martin -- 1878-1965
- Humanism
- Jews -- Study and teaching
- Lévinas, Emmanuel
- Mendes-Flohr, Paul R
DanaCode
- DanaCode
- 024900511756