Abstract
מחברי המאמר טוענים כי הרטוריקה הרווחת במשפט הישראלי יוצרת את האשליה שהמשפט הישראלי מציע הגנה מקיפה וממשית מפני כל פגיעה בשלום הילד, ושטובת הילד היא שיקול מכריע בענייניו. לאמיתו של דבר לא מוצעת לילד אלא הגנה חלקית בלבד, בעיקר מפני אנשים בסביבתו האינטימית, אך לא כאדם שלם בעל זהות ובעל זיקות למשפחה ולקהילה, כפי שמתחייב מאמנת האו"ם בדבר זכויות הילד. עוד הם טוענים כי אף לטעמם של אלה המבקשים להגן על הילד במבודד ממשפחתו, בהתבסס על אתוס ליברלי-אינדיווידואליסטי של זכויות הילד, אין הדין הנוהג מגן על הילד כראוי - לא בתוך משפחתו ולא מחוץ לה. הסדר הגנת הילד במתכונת הקיימת בישראל עשוי טלאים-טלאים ואינו ראוי כמכלול. כדי להדגים את טענותיהם, הם מצביעים בפרקי המאמר על הכשלים הקיימים במשפט הנוהג בישראל בכל אחד מן השטחים העוסקים ברווחת הילד. בנוסף הם עומדים במאמר על הגישה האידיאולוגית-ההיסטורית באשר להגנת הילד בישראל ועל השפעתה בהווה, ובסיומו הם מביעים עמדה בנוגע לשינוי היסודי הנדרש בדין הנוהג כדי להגן על שלום הילד באופן המיטבי.
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 1143-1234 |
| Number of pages | 92 |
| Journal | משפט ועסקים |
| Volume | יט |
| Issue number | 3 |
| State | Published - 2016 |
IHP publications
- ihp
- Children's rights
- Convention on the Rights of the Child -- (1989 November 20)
- Parent and child (Law)
- אמנת האו"ם לזכויות הילד
- הורים וילדיהם -- היבטים משפטיים
- זכויות הילד
- טובת הילד