Abstract
על פי הספרות העולמית, פנאי מוגדר כפעילות אשר נבחרת על ידי הפרט באופן חופשי, מאופיינת
בתחושת מחויבות נמוכה, ומשמשת בעיקר להנאתו של המשתתף בה. חשוב להבדיל, בהקשר זה, בין "פנאי"
ל"זמן פנוי". פרישה מעבודה בקרב אזרחים וותיקים כרוכה, על פי רוב, בעלייה משמעותית ב"זמן הפנוי" שעומד
לרשות הפורש, מבלי, בהכרח, שיהיה להם יותר "פנאי". בהיעדר תחליפים הולמים לעבודה אשר ימלאו את הזמן
הפנוי העומד בפני הפורש באופן שיספקו לו עיסוק בעל משמעות וסיפוק, השעות הרבות המתפנות ביום עלולות
להיות נטל של ממש, שעשוי לגרום לשעמום, דיכאון ותחושה של חוסר תכלית ) ,Morgan & House ,Herzog
1991(. לעומת זאת, במידה והפורש משכיל לעשות שימוש בזמן הפנוי באופן המעניק לו משמעות, עניין, סיפוק
והנאה- דהיינו, לעסוק בפנאי- הדבר עשוי לקבל מקום מרכזי חיובי מאד בחייו.
נושא הפנאי בארץ כמעט ולא נחקר, בפרט בקרב מבוגרים. מחקרים בינלאומיים בתחום הראו כי הפנאי
מהווה גורם משמעותי בהסבר של רווחה פיזית ונפשית בתקופת החיים המאוחרת- כה משמעותי עד שהשפעתו על
רווחת המבוגר עולה על השפעתם של המצב הכלכלי, המשפחתי ואף הבריאותי. מכיוון שהפעילויות ותחומי הפנאי
מאוד מגוונים, ניתן לאפיין קבוצות אוכלוסייה על פי עיסוק בסוג פנאי מסוים.
המשרד לאזרחים וותיקים, אשר ביקש לבצע את המחקר הנוכחי, היה מעוניין להכיר טוב יותר את דפוסי
הפנאי המרכזיים של האזרחים הוותיקים בארץ שפרשו מעבודתם, תוך התייחסות לתחום התקשורת בין כל סוגי
הפנאי הנוספים. כמו כן, נתבקשנו לבדוק את צרכי הפורשים הקשורים לפנאי, את החוסרים הקיימים, ואת הסיבות
לכך. לפיכך, המחקר מציג מיפוי של דפוסי הפנאי בקרב פורשים תוך ניתוח סוציו-דמוגרפי והתייחסות לרווחה
נפשית ולבריאות. המחקר מעניק התייחסות ספציפית לעיסוק בתקשורת כפנאי, בתוך שאר תחומי הפנאי. בנוסף,
המחקר בודק רצונות ומגבלות הקשורים לפנאי בקרב הפורשים.
בתחושת מחויבות נמוכה, ומשמשת בעיקר להנאתו של המשתתף בה. חשוב להבדיל, בהקשר זה, בין "פנאי"
ל"זמן פנוי". פרישה מעבודה בקרב אזרחים וותיקים כרוכה, על פי רוב, בעלייה משמעותית ב"זמן הפנוי" שעומד
לרשות הפורש, מבלי, בהכרח, שיהיה להם יותר "פנאי". בהיעדר תחליפים הולמים לעבודה אשר ימלאו את הזמן
הפנוי העומד בפני הפורש באופן שיספקו לו עיסוק בעל משמעות וסיפוק, השעות הרבות המתפנות ביום עלולות
להיות נטל של ממש, שעשוי לגרום לשעמום, דיכאון ותחושה של חוסר תכלית ) ,Morgan & House ,Herzog
1991(. לעומת זאת, במידה והפורש משכיל לעשות שימוש בזמן הפנוי באופן המעניק לו משמעות, עניין, סיפוק
והנאה- דהיינו, לעסוק בפנאי- הדבר עשוי לקבל מקום מרכזי חיובי מאד בחייו.
נושא הפנאי בארץ כמעט ולא נחקר, בפרט בקרב מבוגרים. מחקרים בינלאומיים בתחום הראו כי הפנאי
מהווה גורם משמעותי בהסבר של רווחה פיזית ונפשית בתקופת החיים המאוחרת- כה משמעותי עד שהשפעתו על
רווחת המבוגר עולה על השפעתם של המצב הכלכלי, המשפחתי ואף הבריאותי. מכיוון שהפעילויות ותחומי הפנאי
מאוד מגוונים, ניתן לאפיין קבוצות אוכלוסייה על פי עיסוק בסוג פנאי מסוים.
המשרד לאזרחים וותיקים, אשר ביקש לבצע את המחקר הנוכחי, היה מעוניין להכיר טוב יותר את דפוסי
הפנאי המרכזיים של האזרחים הוותיקים בארץ שפרשו מעבודתם, תוך התייחסות לתחום התקשורת בין כל סוגי
הפנאי הנוספים. כמו כן, נתבקשנו לבדוק את צרכי הפורשים הקשורים לפנאי, את החוסרים הקיימים, ואת הסיבות
לכך. לפיכך, המחקר מציג מיפוי של דפוסי הפנאי בקרב פורשים תוך ניתוח סוציו-דמוגרפי והתייחסות לרווחה
נפשית ולבריאות. המחקר מעניק התייחסות ספציפית לעיסוק בתקשורת כפנאי, בתוך שאר תחומי הפנאי. בנוסף,
המחקר בודק רצונות ומגבלות הקשורים לפנאי בקרב הפורשים.
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Place of Publication | ירושלים |
| Number of pages | 38 |
| State | Published - 6 Jan 2014 |
ULI publications
- uli
- Internet and older people -- Israel
- Leisure -- Israel
- Mass media and older people -- Israel
- Older people -- Recreation -- Israel
- Retirees -- Recreation -- Israel
- Well-being -- Israel