Abstract
המאמר עוסק בגישה הראויה לדיני חדלות הפרעון בישראל. לטענת המחבר, הגישה הרווחת בארץ היא שדיני חדלות-הפירעון אמורים לאזן בין מגוון רחב של אינטרסים. על-פי גישה זו, המכונה "הגישה החברתית", על בית-המשפט של חדלות-הפירעון להביא בחשבון לא רק את האינטרסים של הנושים, אלא גם אינטרסים נוספים, כגון אלה של עובדי החברה, בעלי מניותיה, שיקולים מקרו-כלכליים וכיוצא בהם. המאמר מבקש לקדם גישה אחרת, השואבת מהניתוח הכלכלי של המשפט. לעמדת המחבר, תכליתם של דיני חדלות-הפירעון צריכה להיות אחת ויחידה - הוזלת מחירי האשראי במשק. על בית-המשפט לחתור אך ורק להשאת יכולת הגבייה של הנושים מהחייב, ואת כל יתר השיקולים - ובפרט שיקולים ציבוריים - יש להביא בחשבון במסגרת הדין הכללי, ולא כחלק מהליך חדלות-הפירעון. המאמר מנמק עמדה זו, ומיישם אותה בקשר לשתי סוגיות: השיקולים שבית־המשפט צריך לשקול בפתיחתו של הליך פירוק, ויכולתו של החייב לאמץ חוזים במסגרת הליך חדלות־הפירעון. (מתוך המאמר)
| Translated title of the contribution | Bankruptcy Law Between the Traditional and the Economic Approaches |
|---|---|
| Original language | Hebrew |
| Pages (from-to) | 417-459 |
| Number of pages | 43 |
| Journal | עיוני משפט |
| Volume | 36 |
| Issue number | 1-2 |
| State | Published - 2013 |
IHP publications
- ihp
- Bankruptcy
- Breach of contract
- Commercial law
- Contracts
- Corporate turnarounds
- Debtor and creditor
- Law and economics
- Liquidation
