Abstract
שחר בוחן את הרפורמה שחלה בבתי הדין השרעיים בישראל באמצע שנות התשעים של המאה העשרים וטוען כי אופייה של הרפורמה והכלי המשפטי שנבחר למימושה - החוזר המשפטי - נקבעו במידה רבה בשל נסיבות פוליטיות ספציפיות ששררו בראשית שנות התשעים. באותה תקופה התעורר ברחוב הפלסטיני בישראל מאבק פוליטי בשאלת הסמכויות השיפוטיות של בתי הדין השרעיים. את הקובלנות העלו שורה של ארגוני נשים וקבוצות של פעילות פמיניסטיות, אשר מתחו ביקורת פומבית נוקבת על בתי הדין השרעיים וטענו שהם פועלים בדרך שמרנית ופטריארכלית ומפלים נשים באופן שיטתי. המחאה, שהתמקדה בשיעור דמי המזונות הזעום שנפסק על פי רוב לנשים בבתי הדין השרעיים, היא שהולידה את ההצעה לצמצם את סמכויותיהם. לדברי שחר, הרפורמה שיזם נשיא בית הדין השרעי לערעורים בישראל נולדה בתגובה למערכה שהובילו כמה ארגוני נשים למען הענקת סמכות לבתי המשפט לענייני משפחה לדון בסוגיות המעמד האישי של מוסלמים ונוצרים - מהלך שהיה מצמצם את כוחם של בתי הדין השרעיים.
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Title of host publication | פרדוקס ספינת תזאוס - מגדר, דת ומדינה (קובץ בעריכת חנה הרצוג וענת לפידות-פירילה) |
| Place of Publication | ירושלים |
| Pages | 283-311 |
| Number of pages | 29 |
| State | Published - 2014 |
UN SDGs
This output contributes to the following UN Sustainable Development Goals (SDGs)
-
SDG 5 Gender Equality
-
SDG 10 Reduced Inequalities
IHP Publication
- ihp
- Alimony
- Islamic courts
- Judicial power
- Sex discrimination
Cite this
- APA
- Author
- BIBTEX
- Harvard
- Standard
- RIS
- Vancouver