Abstract
בשנת 1961 ציין מרטין בובר את השלמת מפעל תרגום התנ"ך לגרמנית, שאותו החל בשנת 1925 יחד עם פרנץ רוזנצווייג בגרמניה: חיי הגלות מחד גיסא, וההשתתפות בחיי התרבות והשיח האינטלקטואלי בגרמניה מאידך גיסא. בריחתו של בובר מגרמניה לפלשתינה ב 1938, וחורבן יהדות אירופה שינו את המציאות למענה נוצר התרגום מלכתחילה ללא הכר. הקהילה היהודית בגרמניה נמחתה מעל פני האדמה, השיח עם הוגים נוצרים הפך לקשה מנשוא, וחרף העניין העצום שפועלו של בובר עורר במדינת ישראל הצעירה סבל תרגום המקרא מהתעלמות כמעט מוחלטת. לאור זאת,החלטתו של בובר לחזור ולהשלים את המפעל שהחל יחד עם רוזנצווייג מעלה שאלות מרתקות בנוגע להשפעה הרוחנית, התרבותית ואף הפוליטית של התנ"ך, בתרגום ובמקור, בישראל ובגלות, לפני השואה ואחריה. מאמר זה יבחן את בחירתו האמיצה של בובר להתמודד עם אתגרי מפעל התרגום אחר השואה בסביבה שהתייחסה למפעל זה בחשדנות, אם לא בעוינות. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 83-109 |
| Number of pages | 27 |
| Journal | חידושים בחקר תולדות יהודי גרמניה ומרכז אירופה |
| Volume | 17.1 |
| State | Published - 2015 |
IHP publications
- ihp
- Buber, Martin -- 1878-1965