Abstract
בין השנים 1967-1948 היתה ירושלים מחולקת על ידי קו גבול המכונה ה'קו העירוני', קו שנמתח בשטח הבנוי והמאוכלס בצפיפות בליבה של העיר, בהשאירו את העיר העתיקה, המזרחית, בידי ירדן, ואת העיר החדשה, המערבית, בידי ישראל. לאורך הקו העירוני היה מעבר גבול אחד שכונה 'מעבר מנדלבאום'. בספרות הקיימת ניתן דגש למעמדו הצבאי של המעבר, ובעיקר לשיירת האספקה הצבאית לכוחות הישראליים שנמצאו במובלעת בהר הצופים שעברה במעבר מנדלבאום פעם בשבועיים. ואולם מקורות שטרם ניתנה להם תשומת-לב מספקת במחקר מלמדים כי התמונה ביחס ל'מעבר מנדלבאום' היתה מורכבת יותר. ירדן אמנם לא הכירה באופן רשמי במדינת ישראל ובוודאי לא בחלק המערבי של ירושלים כבירתה, אך מתחת לפני השטח התקיימו שיתופי פעולה לא מעטים שיצאו לפועל במעבר מנדלבאום. המקום שימש למגוון תפקידים שבעיקרם היו דווקא אזרחיים, ובמהלך שנות קיומו היתה לו משמעות רבה בחיי התושבים ובחיי היום-יום של ירושלים. מטרת המאמר היא להעריך מחדש את מקומו וחשיבותו של מעבר מנדלבאום בחייה של ירושלים ולהצביע על המעמד הסמלי של המקום כאי של שפיות בעיר השסועה מנקודת המבט הישראלית בתקופה הנדונה. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 109-128 |
| Number of pages | 20 |
| Journal | אופקים בגאוגרפיה |
| Volume | 94 |
| State | Published - 2018 |
IHP publications
- ihp
- Boundaries
- Jerusalem (Israel) -- Description and travel
- Jerusalem (Israel) -- History -- 1948-1967, From War of Independence to Six-Day War
- ביקורת הגבולות -- ישראל
- גבולות (גיאוגרפיה)
- ירושלים (יישוב עירוני) -- אתרים
- ירושלים (יישוב עירוני) -- היסטוריה -- 1948-1956
- ירושלים (יישוב עירוני) -- היסטוריה -- 1956-1967
- מנדלבום (משפחה)