Abstract
הבעיה שמאמר זה מבקש להתמודד אתה היא שאלת הפרשנות בעידן הפוסטמודרני, בעקבות "השם הרע" שיצא לה בקרב רבים. קמו לה לפוסטמודרניות משמיצים רבים המתייחסים אליה כעמדה רלטיביסטית, כעמדה המבטלת את מושג האמת, כעמדה שאינה מאפשרת ודאות מוסרית, ויותר מכך כעמדה שמאפשרת לכל אחד ואחת לומר כל רעיון ופירוש העולה בדעתו כפירוש ראוי ומוסמך. במובנים אלה המבקרים והמשמיצים מתארים את הפוסטמודרניות כאילו הפקיעה כל משמעות ושיפוט מן המעשה הפרשני, וממילא גם כעמדה שאינה ראויה מבחינה מוסרית. הדיון המוצג במאמר זה מבקש להפנות את תשומת הלב לממדי העומק של הפרשנות בעידן הפוסטמודרני, וכשיח פורה ומפרה ביחס לפרשנות, בהתייחס לשני פילוסופים חשובים: עמנואל לוינס וז'ק דרידה. המגמה שאליה מבקש לכוון המאמר נוגעת לאופן שבו רוחב השדה ומגוון הגישות לפרשנות בשדה ההרמנויטיקה לא נועדו להכשיר כל פרשנות באשר היא, אלא דווקא להעניק כלי מוסרי לדיון הפרשני.
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 173-191 |
| Number of pages | 19 |
| Journal | מכלול |
| Volume | א |
| State | Published - 2016 |
IHP publications
- ihp
- Ethics
- Hermeneutics
- Infinite
- Lévinas, Emmanuel
- Postmodernism