Abstract
לאחר פיגועי הטרור שביצע ארגון אל-קאעידה בשנת 2001, החליט הממשל הקודם בארצות הברית (בראשות הנשיא ג'ורג' ו' בוש) להקים את תכנית המעקב כנגד טרור (Terrorist Surveillance Program). התכנית הסמיכה את הסוכנות לביטחון לאומי (National Security Agency) להאזין לשיחות, אשר אחד המשתתפים בהן נמצא מחוץ לארצות הברית ויש בסיס סביר להניח כי אותו אדם הוא חבר באל-קאעידה או קשור לארגון. לשם ביצוע ההאזנות נדרש כמובן שיתוף פעולה מצד חברות הטלפונים בארצות הברית. תביעות רבות הוגשו נגד חברות הטלפון, אשר סייעו לסוכנות לביטחון לאומי. אחת התביעות, העומדת במוקד מאמר זה, עסקה בשיתוף בפעולה בין חברת AT&T ובין שתי חברות נוספות, ובמסגרתה נטען, בין היתר על ידי בני אדם ששיחותיהם הואזנו בסתר, כי מדובר בהפרת זכויות אדם המנוגדת לחוקה האמריקנית. כמו כן נטען כי היקף השימוש במידע ואופן ניצולו חורגים מהנדרש לשם קידום האינטרסים של ביטחון לאומי. במסגרת עתירה זו נדרשו נתונים הנוגעים למידע שהועבר מחברות הטלפון לכוחות המודיעין. בתגובה לתביעה הצטרפה המדינה להליך בטענה כי חשיפת המידע הנדרש תפגע קשות בביטחון הלאומי וביכולתם של כוחות המודיעין לפעול. טענה זו נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי (US district court), שהוא הערכאה הראשונה של המערכת הפדרלית בארצות הברית.
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 2013 |
| Number of pages | 1 |
| Journal | טרור ודמוקרטיה |
| Volume | 8 |
| State | Published - 2013 |
UN SDGs
This output contributes to the following UN Sustainable Development Goals (SDGs)
-
SDG 16 Peace, Justice and Strong Institutions
IHP publications
- ihp
- Law -- United States
- Electronic surveillance
- Terrorism -- Prevention
- Eavesdropping
- Wiretapping
- Human rights -- United States
- Intelligence service -- United States
Cite this
- APA
- Author
- BIBTEX
- Harvard
- Standard
- RIS
- Vancouver