Abstract
באמצעות ניתוחו של המיתוס על גירוש האדם מגן עדן והמצב האנושי שלאחריו, מבקש המאמר להבחין בין שתי עמדות אידיאולוגיות עקרוניות וסותרות במחשבת החינוך. הראשונה היא אוטופית, והיא מנסחת את מושגיה הפדגוגיים במונחים פוזיטיביים ורואה את תכליתה בהשבתה של ההרמוניה הבראשיתית. והשנייה - אנטי-אוטופית, והיא מנסחת את מושגיה הפדגוגיים במונחים נגטיביים, ותופסת את רגע החריגה והדיסוננס שלאחר הגירוש מן הגן כרגע מכונן בהתהוותה של האנושיות. על בסיס הגיונותיה האקזיסטנציאליים של העמדה האנטי-אוטופית, מבקש המאמר להדגיש את חשיבותם הפדגוגית של המושגים ביקורת ופרקסיס ואת השתמעותם לעבודת המחנך. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 41-62 |
| Number of pages | 22 |
| Journal | גילוי דעת |
| Volume | 15 |
| State | Published - 2019 |
IHP publications
- ihp
- Bible -- Hemeneutics
- Criticism (Philosophy)
- Eden
- Education
- Education -- Philosophy
- Existentialism
- Harmony
- Hermeneutics
- Philosophical anthropology
- Teachers
- Utopias
RAMBI publications
- rambi
- Bible -- Genesis -- II-III -- Criticism, interpretation, etc
- Bible -- Study and teaching
- Eden in the Bible
- Education -- Philosophy
- Human beings -- Philosophy