Abstract
מאמר זה מבקש להבין לעומקו שיר מחאה בדואי נגד מוכרי אדמות מקרב ראשי הקבוצות השבטיות בנגב. השיר חובר בשלהי תקופת המנדט הבריטי בידי המשורר עיאד בן עדיסאן מהעזאזמה ותועד בידי חוקר הבדואים ששון בר-צבי ב-1946 ובידי עמיתו קלינטון ביילי ב- 1972. מטרת המאמר היא להציב את השיר רב-העוצמה בהקשריו הפואטיים וההיסטוריים כדי להבינו לאשורו. המאמר מראה כי אף שהשיר מתייחד בנימה נבואית שאין רבות דוגמתה, אין הוא חריג כלל בתקופתו. למעשה יש לראתו כחלק ממארג פואטי שנוצר בשנות השלושים והארבעים בידי משוררים בדואים בעלי הכרה לאומית פלסטינית כדרך להיאבק בתופעת מכירת קרקעות בנגב לתנועה הציונית. אוסף השירה הבדואית של בר-צבי, שרובו לא היה פתוח למחקר עד כה, הוא המאפשר לנו להתבונן ביצירה זו כאחד משיאיו של תהליך שבו החריפה הביקורת הבדואית בנגב כלפי התופעה. נוסף על המאמץ להבין את השיר ולאפיין את המסורת הפואטית שהוא בשר מבשרה, מבקש המאמר להתוודע לזמן חיבורו ולמבעים המובלעים בו ולעיין במעט הידוע לנו על קורותיו לאחר שנהגה לראשונה. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 37-63 |
| Number of pages | 27 |
| Journal | המזרח החדש |
| Volume | ס"ב |
| State | Published - 2023 |
IHP publications
- ihp
- Arab nationalism
- Bedouins -- Israel -- Negev
- Bedouins -- Land tenure -- Israel
- Bedouins -- Poetry
- Jewish-Arab relations
- Poets, Arab
- Protest songs
- Zionism