Abstract
המאמר שלהלן מבקש המחבר להציע כי אופיו האנכרוניסטי והבלתי מושלם של בית הספר הממלכתי, הקלאסי והמוכר נושא בחובו פוטנציאל פדגוגי ואנושי הראוי לבחינה. לצורך כך ייחקרו השתמעויותיהם הפדגוגיות של שלושה מוקדי אנכרוניזם המאפיינים את קיומו: הראשון מתגלם באיכותם הבלתי סדירה של מנגנוני הכוח והמשמעת הנהוגים בו; השני – בתפיסת הדעת והלמידה הלינארית-המסורתית המתקיימת בו; והשלישי – בדלותו המטריאלית היחסית. הטענה המוצגת אינה מבקשת להכשיר את פגמיה של מערכת החינוך הציבורית, אלא להעשיר את נקודת המבט על מציאות החיים שבה ולהוסיף רובד נוסף לשיח הביקורתי ביחס אליה. רובד זה מתייחס אל כוחן המתעצם של מגמות חברתיות, תרבותיות וכלכליות המבקשות לבטל את סתירותיו הפנימיות של בית הספר בשמם של ערכי יעילות רציונלית ניהולית, טכנולוגית ובירוקרטית. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 51-63 |
| Number of pages | 13 |
| Journal | חמדעת |
| Volume | 13 |
| State | Published - 2021 |
UN SDGs
This output contributes to the following UN Sustainable Development Goals (SDGs)
-
SDG 4 Quality Education
IHP publications
- ihp
- Conservatism
- Critical pedagogy
- Education -- Israel
- Education -- Philosophy
- Learning
- School children
- Schools
- Teachers
- Teaching
Cite this
- APA
- Author
- BIBTEX
- Harvard
- Standard
- RIS
- Vancouver