Abstract
סוגיית הנפגעים בפעולות מלחמתיות החלה לעלות על סדר היום הציבורי, הפוליטי-צבאי והתקשורתי בעולם הדמוקרטי-מערבי בעיקר משנות התשעים של המאה העשרים. מאמר זה בוחן את אופן התייחסותה של התקשורת הישראלית לחיילים שנפגעו במהלך מבצע "צוק איתן", במיוחד לאור דפוסי הסיקור של נושא זה בעבר. נראה כי למרות התחושה של "מלחמת אין ברירה" בעת המבצע, הסיקור של הנפגעים במהלכה לא חזר באופן מלא לדפוסים ה"מסורתיים" מן העבר. התקשורת עסקה בנפגעים ובמחיר הלחימה במבצע, אך עשתה זאת תוך ניסיון מודע למנוע פגיעה במורל הלאומי ולהימנע מביקורת. האופן שבו הוצג המחיר נועד להימנע מגרימת דמורליזציה ולהעצמת תחושת הגאווה הלאומית. התנהלות זו מעוררת מחשבה לגבי תפקידה של התקשורת בישראל בנושאים ביטחוניים, וכן לגבי האופן בו היא תופסת את תפקידה בהקשרים אלה. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 27-45 |
| Number of pages | 19 |
| Journal | צבא ואסטרטגיה |
| Volume | 7 |
| Issue number | 2 |
| State | Published - 2015 |
UN SDGs
This output contributes to the following UN Sustainable Development Goals (SDGs)
-
SDG 16 Peace, Justice and Strong Institutions
IHP publications
- ihp
- Bereavement
- Disabled veterans
- Mass media
- Mass media and war
- Operation Protective Edge, 2014
- אמצעי התקשורת ומלחמה
- מבצע צוק איתן
- נפגעי מלחמה
- סיקור וניתוח אמצעי התקשורת
- שכול
RAMBI publications
- rambi
- Arab-Israeli conflict -- Public opinion
- Mass media -- Israel -- History -- 21st century
- Operation Protective Edge, 2014 -- Mass media and the war
- Soldiers -- Wounds and injuries -- Israel -- Public opinion
Cite this
- APA
- Author
- BIBTEX
- Harvard
- Standard
- RIS
- Vancouver